ביולי 1920 נערכה ועידת לונדון, ההתכנסות הראשונה של התנועה הציונית לאחר תום מלחמת העולם הראשונה. בוועידה הוחלט על הקמת 'קרן היסוד' (United Israel Appeal - KH-UIA) כזרוע הרישמית לגיוס תרומות עבור ההסתדרות הציונית העולמית. הקרן הוקמה על רקע הפרעות ביהודי מזרח אירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה ובעקבות רצונה של ההנהגה הציונית לממש את הצהרת בלפור ולהתחיל בפעולות להקמתו של בית לאומי לעם היהודי.
ב-23 במרץ 1921 נרשמה קרן היסוד באנגליה כחברה בע"מ, אשר חבריה ויו"ר חבר המנהלים שלה, נבחרים על ידי ההנהלה הציונית. עם מייסדי קרן היסוד נמנו דמויות בולטות כגון חיים וייצמן ויצחק ניידיץ'. הקרן הוקמה במטרה לגייס כספים לשם מימון העליה וההתישבות בארץ ישראל. מייסדיה הניחו שניתן יהיה להטיל מס קבוע מרצון על כל ציוני. במהרה התברר כי הרעיון אינו מציאותי והקרן עברה להתמקד באיסוף תרומות ובעריכת מגביות שנתיות. בשנת 1926 עבר המשרד הראשי של קרן היסוד מלונדון לירושלים. גם לאחר הקמת הסוכנות היהודית בשנת 1929 וצירוף מנהיגים לא ציונים להנהגתה, המשיכה קרן היסוד להיות המכשיר העיקרי למימון ההתישבות היהודית בארץ ישראל.
בשנת 1925 החלה הקרן לפעול בארצות הברית במסגרת 'המגבית המאוחדת לארץ ישראל' (United Palestine Appeal ), שותפות של קרן היסוד והקרן הלאומית היהודית. בשנת 1939 התאחדה 'המגבית המאוחדת לארץ ישראל' עם הקרן לגיוס כספים של הג'וינט ועם הלשכ הלאומית לסיוע לפליטים והוקמה 'המגבית היהודית המאוחדת'.
מאז הקמתה של קרן היסוד בשנת 1921 ועד קום המדינה בשנת 1948, שימשה קרן היסוד בפועל כזרוע הכספית של הנהגת הישוב. הקרן אספה כ-143 מליון דולר אשר סייעו במימון עלייתם וקליטתם של מאות אלפי עולים והקמתם של 257 יישובים בכל רחבי הארץ. מלבד ההשקעה הגדולה בהתישבות הושקעו כספי קרן היסוד גם בתשתיות, תעשיה, חינוך, רפואה, מוסדות פיננסיים ועוד. הקרן השקיעה במפעלים כלכליים גדולים, בהם חברת החשמל, מפעל המלח בסדום וחברת הספנות 'צים'.
לאחר קום מדינת ישראל, עברו רבים מתפקידיה של התנועה הציונית לידי ממשלת ישראל ו'קרן היסוד' החלה להתמקד במימון העליה, הקליטה וההתיישבות. במהלך שנות המדינה, בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, הביאה קרן היסוד לישראל יותר משלושה מליון עולים מכל רחבי העולם וסייעה בקליטתם; הקימה יותר משמונה מאות יישובים
חקלאיים; פעלה לשיקום 90 שכונות מצוקה ועיירות פיתוח בישראל; דאגה לחינוכם של יותר מ-350,000 ילדים ובני נוער במסגרת 'עלית הנוער'; הביאה לישראל יותר מ-190 אלף צעירים יהודים מחו"ל במסגרת תוכניות של 'החוויה הישראלית'; עזרה לקדם את החינוך הציוני והיהודי של עשרות אלפי ילדים יהודים בעולם.
קרן היסוד פועלת כיום מתוקף חוק קרן היסוד, שאושר בכנסת בינואר 1956, ואשר הסדיר את מעמדה היחודי של קרן היסוד בגיוס כספים. כיום נקראת הקרן 'קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל' והיא פועלת ב-45 מדינות בחמש יבשות באמצעות 57 מפעלי תרומות. בארצות הברית מתנהל גיוס הכספים בנפרד באמצעות 'המגבית היהודית המאוחדת'.
המוסדות המנהלים את קרן היסוד - המגבית המאוחדת הם:
חבר הנאמנים העולמי - הכולל כיום 28 חברים, מחציתם נציגי ההסתדרות הציונית העולמית ומחציתם נציגי מפעלי המגבית של קרן היסוד ('נאמני המגבית'). יו"ר חבר הנאמנים נבחר מבין נאמני המגבית.
הלשכה הראשית - כוללת את היושב ראש העולמי, המנהל הכללי ועובדים בכירים
נוספים בלשכה. לשכה הראשית מנהלת את חברת קרן היסוד ואת מפעלי המגבית בכל
רחבי העולם, כולל קבלת התרומות, העזבונות והצוואות לסוגיהן.
קבינט מפעלי המגבית - גוף המורכב מנציגים של קרן היסוד ושל הסוכנות היהודית. גוף זה מתכנס בירושלים שלוש פעמים בשנה.