נולד בשנת 1911 בפולין. בשנת 1927 למד באקדמיה לאמנויות יפות בווארשה. בשנת 1936 עלה לארץ והצטרף לקיבוץ מרחביה.

מראשוני ארגון הציירים והפסלים של 'הקיבוץ הארצי', השתתף בכנסים ובהשתלמויות של הארגון בירושלים שאירגן מרדכי ארדון. בשנותיו הראשונות בארץ צייר נופים ופורטרטים וביטא בציוריו נושאים סוציאליים.

בשנת 1950 למד במדרשה למורים למוסיקה בתל-אביב. עסק בהוראת מוסיקה וציור במוסד החינוכי במרחביה. ניצח על מקהלות ותזמורות. היותו מוסיקאי השפיעה על יצירתו באופן בולט ביותר. התקיים אצלו דיאלוג תמידי בין המוסיקה לבין הציור.

השתתף בתערוכות כלליות של אמני חיפה והצפון בבית שאגאל, בתערוכות כלליות של ארגון הציירים של 'הקיבוץ הארצי' וישראל, בתערוכה קבוצתית של ציירים ישראלים בהאג וארנהם בהולנד (1978). הציג בתערוכות יחיד: יד לבנים, פתח-תקווה (1969); בית אורי ורמי נחושתן, אשדות יעקב (1970); בית שאגאל (1974) ובקיבוצים.

בשנת 1992 התקיימה תערוכה רטרוספקטיבית של האמן במשכן לאמנות בעין חרוד. בצמוד לתערוכה הופק קטלוג מיצירותיו. כותב האמן בקטלוג : 'בציור אני מחפש שלמות, יופי והבעה. האור בעבודות הוא אקספרסיבי, אין הוא נובע ממקור אור חיצוני, הוא משהו שאני מחפש מסיבות שונות כביטוי רוחני' ('אברהם תלמי : רטרוספקטיבה 1992-1936', משכן לאמנות ע"ש חיים אתר בעין חרוד).

נפטר בשנת 2006.

.