למד אצל אהרון אבני ואביגדור סטימצקי. בשנים 1954-1950 השתלם ב'גראנד שומייר' ובאקדמיה בוז'אר בפריז. בשנת1951 פגש בפריז את הציירים סטימצקי, שטרייכמן, לאו רוט, מיכאל גרוס ואחרים. המפגש והשיח עם אמנים אלה עזרו לו לגבש את סגנונו הייחודי עם הצבעוניות העזה המלווה אותו לאורך השנים. בשנת 1968 למד תחריט נחושת אצל פרידלנדר.

השתתף בתערוכות קבוצתיות של אגודת הציירים; קבוצת 10+; ציירי הקיבוץ הארצי; תערוכת אמני צרפת; אמנים יהודים בפריז; אמנים בלתי תלויים בפריז ועוד.

הציג תערוכות יחיד בחיפה, תל-אביב, ירושלים, באזל, פריז, לונדון, סאו פאולו, עפולה (2009) ועוד.

זכה בפרס הרמן שטרוק מטעם עיריית חיפה (1958), פרס עיריית ירושלים (1962), פרס שני בתערוכה בינלאומית במונאקו (1968).

היה פעיל בארגון אמני 'הקיבוץ הארצי' ובשנות ה-60 שימש כמזכיר הארגון.

החל את דרכו בציור בסגנון פיגורטיבי, המייצג את האובייקט בפשטות, כמו שהוא במציאות, ועבר, בתהליך מתמשך, אל הסגנון המופשט. לא הושפע מסגנון הריאליזם הסוציאליסטי שהיה מקובל בסביבתו, אלא שמר על סגנונו האישי. הוא שאב השראה מאסכולת פריז, בצבעוניות הייחודית לו. נושאי הציור שלו מושפעים מנוף העמק ומדמויות בסביבתו הקרובה. העיר ירושלים מובעת אף היא באופן משמעותי ביצירתו לאורך תקופות ארוכות, מטופלת ברגישות רבה ובניסיון לצקת רוחניות ביצירות.

אריה סרטני שימש במשך שנים כעובד בניין ורכז הענף בקיבוצו מרחביה. נגישותו לבטון ולחומרי בניין קבעו בין היתר את דרכו האמנותית. תבליטי בטון מעטרים את מבני הציבור בקיבוצו מרחביה ובמקומות אחרים. בין השאר הקים אנדרטאות במועצה האזורית אשכול ובקרית שמונה ועיצב קיר בטון במפעל סולתם.

בשנת 2005 יצא לאור אלבום מיצירותיו בהוצאה פרטית.

.