בשנות השבעים החליט לעזוב את הציור ולהתמסר לניסויים ויצירה בתחום האקולוגי, הגיאוגרפי, התרבותי, החינוכי והפוליטי. גבע החל בודק שורה של נושאים שהיו אצלו על סדר היום.
מקצת מפעילותו במהלך השנים:
הציג ב'סלון הסתיו', בביתן הלנה רובינשטיין.
'5 חדרים', תערוכה קבוצתית בבית האמנים בירושלים.
הציג במוזיאון ישראל בירושלים 3 ק"מ של צינורות מתכת שלתוכם הושמעו צלילי מוסיקה שחיבר יוסי מר חיים.
סימון מינימליסטי של כבישי הקיבוץ.
'מושג+אינפורמציה' במוזיאון ישראל. הציג ניסוי התיישבותי.
פרויקט נחל חדרה.
תערוכה בגלריית 'האוס' בלונדון.
הציג בבית האמנים בירושלים לשון של פרה (1974).
תערוכה בגלריית הקיבוץ (1978).
הציג במוזיאון תל-אביב לאמנות בתערוכה 'אמן - חברה - אמן' (1978).
תערוכת 'גבולות' במוזיאון ישראל (1980).
1993-1980 - שקד על פיתוח החממה בעין שמר.
הקמת החממה בביאנלה בוונציה באוצרות של גדעון עפרת (1992).
הפקת קטלוג אלבומי 'חממה' לכבוד הביאנלה בוונציה. הטקסט : גדעון עפרת.
תערוכה בגלריה בשוודיה של בריכת דגים (2005).