בשנת 1969 החל להציג את עבודותיו בתערוכות בארץ ובחו"ל. בשנת 1976 חל מפנה בעבודתו האמנותית. הוא פיתח את 'הקונסטרוקטיביזם הקינטי', גישה תלת-מימדית חדשה, מאז פעיל בעיקר בהקמת פרויקטים פיסוליים בארץ ובחו"ל על בסיס שיטה זו.
תערוכות קבוצתיות נבחרות: גלריה הקיבוץ, תל-אביב (1969, 1970, 1973, 1975); משכן לאמנות, עין חרוד (1969, 1971); בית אורי ורמי נחושתן, אשדות יעקב (1972); גלריה פטיט, לונדון (1971); מוזיאון הרצליה (1972); בית האמנים, ירושלים (1974, 1985); בית האמנים, תל-אביב (1975, 1991, 1992); בית האמנים, חיפה (1975); מוזיאון לאמנות בת זמננו, מונטה קרלו (1978); מוזיאון ישראל, ירושלים (1981); 'אמנות ישראל', מוזיאון לאמנות מודרנית בסן פאולו, מוזיאון לאמנות מודרנית בריו דה-ז'ניירו, ברזיל (1984); 'טריאנלה לאמנות מיידנק', מוזיאון מיידנק, פולין (2000); מרכז ג'ו אלון, יער להב (2004) ועוד.
תערוכות יחיד : גלריה 220, תל-אביב (1972); גלריה הקיבוץ, תל-אביב (1974); הגלריה הקטנה, ירושלים (1976); גלריה עמליה ארבל, תל-אביב (1983, 1982); בית האמנים, ירושלים (1985); יד לבנים, פתח תקווה (1986); משכן לאמנות, עין חרוד (1987); יד ושם, ירושלים (1990); מוזיאון מחנה הריכוז דכאו, גרמניה (1995); בית האמנים, ירושלים (1998); גלריה השלום, גבעת חביבה (2006) ועוד.
בשנת 1981 זכה בפרס בתחרות לעיצוב דפים להגדת פסח מטעם האגודה לאמנות יהודית, מוזיאון ישראל, ירושלים. בשנת 1989 זכה בפרס זוסמן לאמנות מטעם 'יד ושם', ירושלים. עבודותיו נמצאות באוספים פרטיים וציבוריים בארץ ובחו"ל.
מרבה בהעמדת 'פרויקטים', שהם פיסול חוץ כהגדרתו, ברחבי הארץ וגם בחו"ל. פסלים שלו הוצבו בשדה
התעופה נבטים (1988), ב'יד ושם' (1990), בים המלח (1994), ביער בן שמן
(1994), בעיר דכאו בגרמניה (1995), בניצנה (1995), ביער הנשיא בבית שמש
(1995), בשדות קיבוץ בארי (1996), בכיכר רבין בתל-אביב (1998), בדרך הפסלים ביער חצרים (2001), במועצה המקומית גני תקווה (2003), באוניברסיטת בר-אילן (2009) ועוד. בין יצירותיו: 'שדות' (1989), פרויקט
פיסולי בשטח פתוח, אשר מורכב מ-25 שטחי פיסול (שדות של מתכת).