למדה בגימנסיה העברית 'תרבות' בווילנה והייתה פעילה בתנועת 'השומר הצעיר'. בשנת 1938 עלתה ארצה ולמדה באוניברסיטה העברית. בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ופילוסופיה ותואר שני בהיסטוריה. בשנת 1940 הצטרפה לפק"פ והיתה פעילה בסניף ירושלים של התנועה. בשנת 1943 עברה לתל אביב במטרה לשמש כעורכת של בטאון המפלגה, 'קול העם'. מאוחר יותר מונתה לעורכת הראשית של העיתון.

בשנת 1944 הצטרפה ללישכה הפוליטית של המפלגה וכן נבחרה לאסיפת הנבחרים הרביעית מטעם 'רשימה דמוקרטית עממית'. עם הקמת מק"י בשנת 1948 המשיכה להיות חברה בלשכה הפוליטית ובמוסדות המרכזיים של המפלגה. בשנים 1973-1949 היתה חברה בוועד הפועל של ההסתדרות הכללית. בשנים 1951-1949 הייתה חברה במועצת עיריית תל אביב. כיהנה כחברת כנסת מטעם מק"י בכנסות השניה והשלישית בשנים 1959-1951 ובכנסת ה-5 בשנים 1965-1961.

אחרי הפילוג במק"י בשנת 1965 נשארה במפלגה והייתה ממנהיגי האגף השמאלי. נמנתה המתנגדים החריפים במפלגתה לציונות ולהקמת מדינת ישראל. בשנת 1972 יזמה והקימה את 'פורום השמאל'. בשנת 1973 פרשה ממק"י בטענה שהמפלגה אינה די שמאלית ושהיא מגלה נטיות ציוניות ביחסה לסכסוך הישראלי-ערבי. הקימה את אק"י וערכה את ירחון התנועה 'הדים'. היתה נשואה שנים אחדות למאיר וילנר ואחר כך נישאה לפעיל מק"י צבי ברייטשטיין.