Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

×

Warning

JUser: :_load: Unable to load user with ID: 242

הגלריה בבארי נוסדה באוקטובר 1986, כחלק מחגיגות חג ה-40 של קבוץ בארי. מייסדי הגלריה היו בני בארי: אלון כסלו ואורית סבירסקי. אורית סבירסקי הייתה האוצרת הראשונה של הגלריה. בשנת 1994 החלה זיוה ילין לאצור את הגלריה. בתחילה מוקמה הגלריה במרתף שמתחת לחדר האוכל, ובשנת 1996 עברה למשכנה הנוכחי - בצריף חדר האוכל הישן, במרכז הקבוץ ובסמוך לחדר האוכל החדש. בשנים האחרונות שואפת הגלריה לקרב את האמנות הישראלית העכשווית מהמרכז אל הפריפריה של הנגב המערבי ולחשוף את ציבור חברי הקבוץ והאזור כולו לתרבות ולאומנות המתרחשת בארץ. הגלריה מעודדת הצגת תערוכות מקוריות, המתייחסות ומעלות שאלות חברתיות ופוליטיות, מערבות את הקהילה בתהליך היצירה ובודקות יחסי אמן-מקום-קהילה. כן מסייעת הגלריה לאמנים ככל יכולתה בהפקת סרטי וידיאו באולפן המקומי ומקדישה מקום מיוחד לאמנות הוידיאו בכלל. בגלריה חדר נפרד שנבנה במיוחד לצורך מטרה זו.
הגלריה נוסדה בשנת 1991. אוצרים: עד - 2005 מירי אייל. מסוף 2006 - אסתי ספיר גנג. באורים אמנים רבים, העוסקים בתחומי אמנות שונים: ציור, פיסול, ויטראז', כתיבת שירה, ספרות ועוד. הגלריה נוסדה כמקום תצוגה ליצירותיהם של אמני הקיבוץ. הקמתה התאפשרה הודות לתמיכתו של מרכז ועדת התרבות דאז, עמי למדן, ואמני אורים. הגלריה תופסת מקום נכבד בהווי התרבות של הקבוץ. התערוכות בגלריה שואפות לקלוע לטעם הקיבוצי ולתת למבקרים הרגשה של 'ערך מוסף', כדי שיחזרו לתערוכות נוספות בעתיד. ישנה הקפדה על איכות העבודות, ישנן תערוכות בעלות אמירה פוליטית, אך מעבר לכל מושם הדגש על החשיפה לאמני קיבוץ אורים ואמני הסביבה.
הגלריה נפתחה בשנת 1985 על ידי מספר חברי מחניים: נעמי חולתי, דרור דרומי, ג'וש פרידמן ומרים פוזנר. משנת 1990 הועברה הגלריה לניהולה ואוצרותה של יהודית כנרי. חדר הטלוויזיה בקיבוץ (הצמוד לחדר האוכל) הוסב לגלריה לאמנות. מאז הוגדלה הגלריה והותאמה לתצוגת אמנות במדיות שונות. עד שנת 1990 הוצגו בגלריה בעיקר אמנים מהסביבה - ציירים, פסלים, צלמים וקרמיקאים. משנת 1990 התקיימו בה 182 תערוכות של מגוון רחב מאוד של אמנים מכל קצוות הארץ, בהם קדישמן, גרשוני, גרבוז, יחיאל שמי, לצד אמנים מהסביבה, בהם דוד פיין, יגאל מרון ואחרים. הגלריה שמה דגש על אמני האזור ומשתדלת לתת להם במה נאותה להצגת יצירותיהם. במסגרת זו ישנו ניסיון להגיע לכך שכל כישרון ראוי ימצא אפשרות לתצוגה.
דרך באורך של כשניים וחצי קילומטרים שנפרצה על ידי קק"ל ביער חצרים. בצדי הדרך הציבו אמנים יצירות המביעות כל אחת אמירה אמנותית המתייחסת לסביבה ולמרחב.
'הקיבוץ, גלריה לאמנות' נוסדה על ידי ברית התנועה הקיבוצית באפריל 1968. בדצמבר 1973 עברה הגלריה למשכנה הנוכחי. הגלריה עברה גלגולים שונים בהתאם לקו האמנותי של האוצרים שלה. החל בשנת 1995 ביססה הגלריה מדיניות שאפשרה לאמנים צעירים וניסיוניים להיחשף וקידמה אמנים מהפריפריה. בנובמבר 2004 הורחב שם הגלריה ל'הקיבוץ, גלריה לאמנות ישראלית' וחידד את זהותה ואת מחויבותה לאמנות כחלק בלתי נפרד מהדיון בתרבות ובאמנות הישראלית.
פרק זה הנו תקציר מתוך מאמרו של פרופ' יובל דרור, 'משבר החינוך בתנועת העבודה', שעובד בשיתוף עימו עבור אתר זה. עיקרו: ראשית הקמתן של תנועות הנוער שהשתייכו לתנועת העבודה, ומיפוי תמציתי של מיקומן וייחודן במערכת הבין-תנועתית. נושא נוסף בו עוסק פרק זה הוא ראשיתו של החינוך הבלתי פורמלי בהקשרו התנועתי.