Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

×

Warning

JUser: :_load: Unable to load user with ID: 242

גלריה 'הגיבעה' במשאבי שדה נוסדה בשנת 1980. התערוכה הראשונה שהוצגה בגלריה נפתחה באוקטובר 1980, ומאז היא פועלת ללא הפסקה. בשנת 1990 שופץ המקום: מקלט עילי בלב הקיבוץ, לכדי חלל ברמה של גלריה לכל דבר. הגלריה מתפקדת כגלריה מרכזית של המועצה האזורית רמת הנגב, והתקיימו בה עד היום למעלה מ-160 תערוכות. המדיניות היא להציג לא יותר מ-6 תערוכות בשנה. כמחצית מהמציגים הם תושבי הסביבה הקרובה: רביבים, משאבי שדה, שדה בוקר, ומהמעגל הרחב יותר-קיבוצים וישובים בנגב המערבי, הצפוני והדרומי. ביתר מחצית התערוכות משתתפים אמנים מכל הארץ. תפיסת עולמו של האוצר טודי שדה: 'אמנות עכשווית מבחינתי עומדת ב-3 הקריטריונים: 1. אמנות טובה, 2. אמנות שיוצריה חיים עכשיו, 3. אמנות המדברת על 'כאן ועכשיו'- בדרכו הסובייקטיבית של היוצר. לסיכום- אמנות החיים. ההיכרות שלי עם אמנים ברחבי הארץ מתוקף תפקידי כרכז המדור לאמנות של התנועה הקיבוצית בשנים 1985-1982, ועבודתי בשנים האחרונות כאוצר ויועץ אמנותי בגלריה בבאר שבע אפשרה לי להביא לגלריה אמנות איכותית ומגוונת'.
הגלריה במעגן מיכאל נוסדה בשנת 1992. הגלריה הוקמה מתחת לחדר האוכל ושימשה רוב שנותיה כחלל תצוגה לאמני הקיבוץ. לפני כארבע שנים פתחו אותה ברוריה גל-פז, לינדה שמון ואסתר שקד לאמנים מכל הארץ ומכל תחומי האמנות. מדי שלושה שבועות מתחלפות תערוכות, אליהן מגיעים מבקרים מכל הארץ. הגלריה היא למען הקהילה ולמען אמנים מכל הארץ ומכל תחומי האמנויות. היא אינה גובה כסף מהאמנים על תצוגה בה. לכל תערוכה מוזמנים את ילדי הגנים ובתי הספר מהקיבוץ, זאת מתוך הדגש המושם על חשיפה לאמנות מגיל צעיר, מבחינה חינוכית ותרבותית גם יחד. אוצרים: נוסדה ע"י איילה אגמון, משנת 2004 מנוהלת על ידי ברוריה גל-פז, לינדה שמון ואסתר שקד.
הגלריה של סוזי הוקמה בחנוכה 2005, במבנה שהיה לול. היא ובעלה הפכו את הלול לגלריה. כחצי שנה לאחר תחילת העבודה על הפרויקט נפטר בעלה, ומאז סוזי מנהלת לבד את המקום. לצד התערוכות המתחלפות היא מקיימת בה סדנאות ציור לילדים, נוער ומבוגרים. בחצר הגלריה מתקיימים אירועים נוספים. תפיסת העולם של סוזי דן הרשלר: 'אני שמה דגש קודם כל על הנושא התרבותי. מלבד התערוכות- מבנה הגלריה משמש לשלל פעילויות תרבותיות נוספות, בהם חתונות, טקסי בר מצווה, כנסים ועוד. זה לא נובע משיקול כספי, שכן קיבוץ מסילות לא עבר הפרטה ועדיין מתפקד כקיבוץ. הקו המנחה של התערוכות הוא ברצון לתת במה לאמנים צעירים שלא יכולים להגיע למרכז. חשוב לי להציג אמנות טובה'.
'גלריה-מועדון' בנען נוסדה לפני קרוב ל-30 שנה. אוצרים: בגלריה פעלו במשך השנים מספר צוותים. ב-15 שנה האחרונות מנהלות ואוצרות תמימה סויטלמן ושרהלה אלמוג. המועדון בנען נבנה כשקירותיו הם גלריה – וזו מהווה במה לאמנות ישראלית עכשווית ומגוונת, כמו גם מנוע לעשייה חינוכית- תרבותית וחברתית, החורגת מגבולות הקהילה בה היא שוכנת. העובדה שהגלריה פעילה בחללו החי והתוסס של מועדון, בו מתקיימים אירועים פרטיים וציבוריים למגוון קהלים, מאפשרת חשיפה של האמן ועבודותיו לציבור שאינו בהכרח קהל גלריות אופייני. בנוסף - מתקיימות בגלריה פעילויות שונות הקשורות בתערוכות המוצגות בה: שיעורי אומנות לילדי בית ספר, מפגשים עם אמנים, אירועים המפגישים תרבויות וקהילות סביב נושאי התערוכה וכו'. במשך השנים התגבש קהל שוחר אומנות שמלווה את פעילות הגלריה. לדברי האוצרות: 'המטרה שהצבנו לעצמנו, היא להביא אומנות ישראלית עכשווית לקהל בבית. לחשוף את הציבור לסגנונות שונים, אומנות פלסטית, צילום, פיסול ועוד. הגלריה מהווה במה גם לאמנות המקומית של סטודנטים וחברים בקיבוץ. בגלריה בנען הציגו אמנים ותיקים וצעירים וכאלה שנחשפו אצלנו לראשונה, ואנו שומרים עם רבים מהם על קשרים אמיצים'.
'מכון סדנת התחריט' הוקם בשנת 1997 במבנה מכון החליבה הישן של רפת קיבוץ נירים. המכון מספק שירותי תחריט בעיקר לאמנים מרחבי הנגב. החלל אשר שימש כמתקן חליבה הוסב לגלריה, אשר בה מוצגת תערוכת אמנות פעם בשנה. פתיחת התערוכות מתקיימת תמיד ב-1 במאי, ולאחר מכן מוצגת כל תערוכה במשך מספר חודשים. פתיחות אלו הפכו למסורת מקומית כאשר במקום מוגש 'תפריט פועלים' הכולל בורשט סלק, לחם, דג מלוח ויין אדום. לכבוד ה-1 במאי מפיק המכון תחריט בגודל 10x10 ס"מ, בצבע אדום כאשר בכל פעם מוזמן אמן אחר לביצוע העבודה. במשך השנים הוצגו במכון תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות רבות. אוצרים: דב הלר ואורנה גל-קפלון. 'מכון סדנת התחריט' הוא נקודת ציון ומפגש אמנותי בנגב; מקום קטן, רחוק מהמרכז, השם דגש על יצירה אמנותית מקצועית. הלר: 'אנחנו לא עושים יותר מתערוכה אחת, כי אנחנו לא גלריה, אנחנו מעין מרכז תרבות קטן. והחג שאימצנו לעצמנו הוא חג האחד במאי. יש כאלה ששולחם ברכות שנה טובה, אנחנו שולחים תחריט אדום בחג האחד במאי'.
גלריה 'OZ בעין' שבקיבוץ נחל עוז נפתחה בדצמבר 2007, בבית הנח"ל שבקיבוץ. הגלריה משלבת בין אמנות פלסטית מודרנית, בכלל זה אומנות אינטרנט ווידאו. בתערוכת הפתיחה הציגו מספר אמנים מקומיים מהקיבוץ. הגלריה הוקמה מתוך כוונה להעלות על נס את האמנות הנעשית בפריפריה, לחשוף את המרכז לאמנות שמתהווה באזור הנגב, לספק במה לאמני האזור ולאפשר להם להציג את יצירותיהם ללא שיקולים מסחריים. מוצגות בה עבודות מעניינות ולעיתים בלתי שגרתיות של אמנים צעירים ובוגרים כאחד. בכך היא מנסה להוסיף עוד נדבך לחיי הרוח של תושבי הקיבוץ והאזור כולו. אוצר: ענב פרץ.
גלרית 'הקיטור' נוסדה ב-16.8.07 במבנה ששימש כחדר הקיטור של הקיבוץ שנים ארוכות, ומכאן שמה. בכוונת הגלריה לשמור על מורשת המקום, להבליט את עשייתם של הראשונים לדורות הבאים ויחד עם זאת להביא את הרוח החדשה באמנות לקהל הקיבוצי ולמבקרים מבחוץ. בשנה הראשונה הוצגו בגלריה תערוכות של חברי מגן, מתחומי האמנות השונים. בעתיד תוצגנה גם תערוכות של עוזבי קיבוץ, העוסקים בצילום, ציור או פיסול וכן של אמנים אחרים מאזור 'עוטף עזה'. אוצרת: מריאנה שלייפר.
גלריית 'מוזה על המים' נוסדה באפריל 2005. הגלריה ממוקמת בכניסה למסעדה שבבעלות קיבוץ ניר דוד, בגן השלושה (הסחנה). מאז פתיחתה הוצגו בה 18 אמנים, רובם ככולם חברי קיבוצים. מטרת הגלריה היא לאפשר במה ליוצרים בקיבוצים, ותיקים וכאלה שבתחילת דרכם, לחשוף אותה ולפרסם אותה באמצעי התקשורת. אוצר: משה ברקוביץ'.
גלרית הבית הלבן, חירבת מעין, בניר עוז נוסדה בשנת 2000. הגלריה ממוקמת בשדות שבין קיבוץ נירים לניר עוז, בבית ערבי משופץ. בצמוד לה ישנו גן הפסלים הכולל עבודות של דב הלר, נעם רבינוביץ, דליה מרחב, חיים טדגי, חיים פרי, אילן גלבר וורדה גבעולי, יונינה למדן, אמציה ויזל ועוד. בגלריה עצמה מוצגים בעיקר ציירים וצלמים. תפיסת העולם של הגלריה מאוד פלורליסטית. אין קו מנחה קשיח. כל האמנויות באות בחשבון: ציור, פיסול, צילום ועוד. עם זאת הגלריה שמה דגש על אמנים צעירים ועל אמנים מהאזור. אוצרים: חיים פרי, נעמית דקל חן
'קפה גלריה' במעוז חיים נוסדה בשנת 2000. אוצר: אריה גנתון. בתחילת האלף הנוכחי התפנה בית קירור ששימש במשך 60 שנה את חדר האוכל והחברים בכל תחומי המזון. בשנים הראשונות של הקיבוץ היו עושים בו קרח לחדרי החברים ולבתי הילדים וכן גלידות לאירועים והמקום שימש למפגש של חברים וילדים. המבנה בעל הגג החצי עגול המתאים לשמש כחלל תצוגה לאמנות בנוסף לקרבה לקניון ולאזורי התעשייה המקומיים. לאחר שיפוץ יסודי, הפך המקום לבית קפה וגלריה. בשנים הראשונות הוצגו תערוכות של אמנים מקומיים מהקיבוץ ובני קיבוץ. היום המקום פתוח גם ליוצרים מבחוץ. לדברי אריה גנתון: 'הגלריה פתוחה לתצוגה של מגוון עבודות: ריקמה, פיסול, ציור, ועבודות משולבות מחומרים שונים. אני שואף שהמוצגים יעמדו בסטנדרט אמנותי מקובל ושהמקום ישמש למציגים לא מוכרים היכולים לחדש בתחומם'.