'ברית התנועה הקיבוצית' נוסדה בשנת 1963 כארגון גג של כל התנועות הקיבוציות: 'הקיבוץ המאוחד', 'איחוד הקבוצות והקיבוצים', 'הקיבוץ הארצי', 'הקיבוץ הדתי', קיבוצי 'הנוער הציוני' וקיבוצי 'פועלי אגודת ישראל'. ה'ברית' הוקמה כמסגרת מתאמת ומייצגת של התנועות הקיבוציות השונות. פעילותה התבצעה באמצעות מוסדות משותפים וועדות בין קיבוציות משותפות. מזכירות ה'ברית' הורכבת ממזכירי התנועות השונות ומנציג נוסף מכל תנועה. מזכיר ה'ברית' נבחר בהסכמה בין התנועות. פעילויות ה'ברית' מומנו על ידי התנועות השונות באופן יחסי לגדלן וכן בעזרת הקצבות ממשלתיות ותקבולים נוספים.

חלק משמעותי מתקציב ה'ברית' הוקדש לחינוך ולתרבות. ה'ברית' הפעילה ועדת תרבות משותפת, תזמורת קאמרית, להקת מחול, להקת תיאטרון וגלריה לאמנות. ה'ברית' הפעילה מדורים שונים אשר טיפלו בנושאי רווחה וסיעוד בתיאום עם גורמים ממשלתיים ואזוריים.

ה'ברית' שימשה כמסגרת מתאמת עבור מוסדות משותפים נוספים של התנועות הקיבוציות: מכללות להכשרת מורים בתל-אביב ובאורנים, המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה, המכון לחקר החינוך הקיבוצי באורנים, המרכז לשיקום. יחד עם 'המרכז החקלאי' תיאמה ה'ברית' פעילותם של המוסדות להכשרה חקלאית במדרשת רופין ובפקולטה לחקלאות ברחובות. הוועדה הכלכלית ייצגה את התנועות הקיבוציות כלפי גורמי חוץ בנושאים כלכליים עקרוניים, כגון תכנון, מימון, מיסוי וביטוח. 'איחוד התעשיה הקיבוצית' ייצג את התעשיה הקיבוצית כלפי חוץ, פעל לפיתוחה ולמציאת שווקים חדשים וסייע בפיתוח פרויקטים תעשייתיים.

בשנים האחרונות עם התקדמות התהליך של איחוד התנועות הקיבוציות פוחת הצורך ב'ברית התנועה הקיבוצית' כגוף מתאם.