בתקופת עליה שניה, בשנת 1911 הקימה חנה מייזל בחוות כנרת את החווה הראשונה להכשרת פועלות צעירות לעבודה חקלאית. החווה הוקמה על רקע רצונן של הפועלות להשתתף לצד הפועלים בעבודה החקלאית על בסיס של שיוויון בידע וביכולת העבודה.

במהלך השנים, בעיקר בתקופת העליה השלישית והעליה הרביעית, הוקמו משקי פועלות וחוות הכשרה נוספות בנהלל, בנחלת יהודה, בשכונת בורוכוב, בפתח תקווה, בעפולה, בחדרה, בתל אביב ועוד. הצעירות שהוכשרו במשקים אלה מילאו תפקידים חשובים בפיתוח ענפים חקלאיים (משתלות, גני ירק, לולים וכו'), בקיבוצים ובמושבים. למשקי הפועלות היה תפקיד חשוב בפעילותה של תנועת הפועלות. מועצת הפועלות נעזרה בהקמה ובהפעלה של המשקים ב'נשות החלוץ' (פיוניר ווימן), בוויצו ובארגונים נוספים.

במהלך השנים הפכו חלק ממשקי הפועלות למוסדות חינוך חקלאיים על יסודיים, בתחילה לבנות בלבד, ואחרי כן לבנים ולבנות. מוסדות אלה הוקמו בתחילה במסגרת עליית הנוער ואחר כך כחלק ממערכת החינוך החקלאי הכללית.