מושב עובדים. הוקם ב-28 בפברואר 1950 באדמות הכפר הערבי הנטוש ג'ימזו על ידי גרעין 'עץ חיים' של פועלי אגודת ישראל, שחבריו היו קבוצה של חסידי סאטמר ונדבורנא שעלו מהונגריה, וקבוצה של עולים חדשים ממרוקו. המושב הוקם בסמוך לגבול ירדן וסבל בשנים הראשונות מהסתננויות וגניבות. בשנים הראשונות לא היו תשתיות, כבישים, מים וחשמל ורבים מהמתיישבים עזבו בשל התנאים הקשים והאבטלה.

עם הקמתו מנה המושב 71 משקים. במהלך השנים הידלדלו שורות המושב בשל הריחוק היחסי מהעיר הקרובה לוד ובשל בעיות התעסוקה. בשנת 1977 הצטרף למושב גרעין התישבותי חדש שמנה 12 זוגות צעירים שעסקו בחקלאות  ושינו את פני המושב מבחינה דתית, חברתית וכלכלית. במהלך שנות ה-90 נקלטו משפחות נוספות ונבנתה שכונת בנים ממשיכים. כיום מונה המושב כ-200 משפחות. תושבי המושב מתפרנסים בעיקר מעבודה בתחומי החינוך, מקצועות חפשיים, עסקים, הי-טק, כוחות הביטחון. משפחות מעטות עדיין עוסקות בחקלאות ומעבדות את רוב השטחים החקלאיים. ענפי המשק החקלאי העיקריים הם: מטעי נשירים, פרדסים, כרמי גפן וכרמי זיתים. 

בסמוך למושב אנדרטה לשלושה ממפקדי ה'הגנה' בתל אביב: יחזקאל בן-דוד, שורה אושרוביץ וישראל שחורי, שנהרגו  במקום במלחמת העצמאות בעלות רכבם על מוקש.

מקור שם היישוב בעיר המיקראית גימזו, ששמה השתמר בשמו של הכפר הערבי ג'ימזו ששכן במקום.