קיבוץ נען הוא הקיבוץ הראשון שהוקם על ידי בוגרי תנועת הנוער הארצישראלית 'הנוער העובד'. בשנת 1924 נוסדה תנועת 'הנוער העובד'. בשנת 1926 החלה התנועה לשלוח קבוצות נוער לעבודה חקלאית במושבות. בשנת 1928 החלה להתרכז במחנה ליד גבעת ברנר, קבוצה מבני נוער אלה, אשר שאפה לעלות להתישבות. הקבוצה התחברה למנחם מנדל רוזנבוים, שהיה חבר בעמותה מהפכנית שגלתה מרוסיה לארצות הברית. ביזמתו הוסכם כי חברי הקבוצה יתישבו כפועלים שכירים על אדמות שרכשה חברת 'גני הדר' האמריקאית בסמוך לכפר הערבי נענה לשם הקמת מטעים עבור חבריה. טקס הנחת אבן הפינה נערך בחג שמחת תורה תרצ"א, ביום שבו נערכה הוועידה השניה של 'הנוער העובד'.

ב-5 בנובמבר 1930 התיישבו ארבעים ושניים חברי הקבוצה על גבעה חולית ושוממה, מרוחקת מכל יישוב יהודי ומוקפת בכפרים הערביים סתריה ונענה. לרשותם של המתיישבים עמד שטח של 243 דונם בלבד והם סבלו ממחסור בקרקע, במים ובמקורות פרנסה. הישוב נקרא בתחילה נענה, כשם הכפר הערבי הסמוך. ועדת השמות של קק"ל הציעה לשנות את שם הישוב ל'נעמה', כשם ישוב מקראי ששכן במקום. ההצעה לא נתקבלה ומאוחר יותה שונה שם הישוב ל'נען'.

במהלך שנות ה-30 הצטרפו לנען קבוצות הכשרה של 'הנוער העובד', חברים מתנועות 'החלוץ' בפולין ובגרמניה וחברים מתנועת 'החלוץ הצעיר' בסוריה. בשנת 1935 מנה הישוב 350 חברים, אשר התפרנסו בדוחק מעבודות חקלאיות במושבות הסמוכות, נטיעות עבור חברת 'יכין' ועבודות בניין וסלילה. פלוגות עבודה של חברי הקיבוץ יצאו לעבודה במקומות מרוחקים יותר: בסלילה בעמק יזרעאל, במפעל האשלג בסדום, בנמל תל אביב, במפעל המלח בעתלית ועוד. חברי הקבוצה פיתחו משק עצמי שכלל רפת, לול, פרדסים ומשתלת הדרים. בשנת 1938 החל הקיבוץ לחכור לעיבוד זמני שטחי אדמה גדולים ששימשו להרחבת גידולי פלחה.  כמו כן נעשו  נסיונות בפיתוח בתי מלאכה (מסגריה, נגריה, מפעל לעגלות ילדים ועוד). 

בתקופת מלחמת העולם השניה התגייסו 45 מחברי הקיבוץ לצבא הבריטי ולבריגדה היהודית. בשנים אלו נהנה קיבוץ נען מתנופה משקית גדולה שתרמה להתבססותו. האוכלוסיה גדלה ל-550 נפש. ענפי החקלאות, המלאכה, התעשיה והתחבורה התרחבו במטרה לענות על צרכי כוחות הצבא הבריטים והאוסטרלים שחנו בארץ. שטחי אדמה נוספים נחכרו ונרכשו. ענפי השלחין והמטע הורחבו והמשק כלל גם גן ירק, פרדסים, רפת, לול, דיר צאן, מכוורת ומשתלה. הוקמה מכבסה גדולה ששירתה את הצבא ובתי החולים. קואופרטיב התחבורה גדל. המסגריה הפכה לבית מלאכה המייצר מגוון רחב של מוצרים. לימים התפתח בית המלאכה למפעל 'נען-מפעלי השקיה' ליצור מערכות השקיה בטפטוף ובהמטרה, אשר הפך למרכיב מרכזי בכלכלת הקיבוץ.

בשנת 1941 הוחלט במועצת 'הקיבוץ המאוחד' שנערכה בנען על הקמת הפלמ"ח.

בתקופת המאבק בבריטים התגייסו רבים מחברי הקיבוץ לשירות במסגרת ה'הגנה', חיל הנוטרים, הפו"ש והפלמ"ח. קיבוץ נען שימש בסיס למספר הכשרות פלמ"ח ולמחלקת הטייסים של ה'הגנה' (שהיתה הבסיס לשירות האוויר של ה'הגנה'). הקיבוץ שימש בסיס למבצעים רבים של ה'הגנה', הפלמ"ח וצה"ל. בנען פעל בית היציקה המרכזי של התעש לרימונים ופצצות מרגמה. ב'שבת השחורה' נערך חיפוש בקיבוץ וחברים רבים נשלחו למחנות המעצר ברפיח ולטרון. גרעיני התיישבות רבים מתנועות 'המחנות העולים' ו'הנוער העובד' קיבלו במקום הכשרה חקלאית וצבאית.