המקום יושב לראשונה בשנת 1912 כחוות פועלים של אגודת 'אחוזת ביאליסטוק'. במקום התגוררו ועבדו פועלי ההכשרה החקלאית וביניהם א"ד גורדון, בן ציון ישראלי ונח נפתולסקי. אחרי מלחמת העולם הראשונה התיישבו במקום בעלי הקרקעות עם משפחותיהם והקימו את המושבה קריית משה. היישוב נחרב במאורעות 1929.
בשנת 1944 הוקם היישוב מחדש על ידי 'ארגון קדם', קבוצת סתתים מירושלים מהעדה הכורדית. במלחמת העצמאות פונו תושבי היישוב לנתניה, שם שוכנו במחנה יעקב.
בשנת 1949 היישוב הוקם מחדש כמושב על ידי 'ארגון מבורך' של עולים מבולגריה. ליישוב הצטרפו חברים נוספים והוא התחזק והתבסס.