המייסדים הם חברי קבוצת 'מסלע' של 'השומר הצעיר', רובם ילידי הארץ. הקבוצה הורכבה מחניכי הקן התל-אביבי, מהקומונה של גדוד נחשונים, מגדוד תל עמל של קן קריית חיים, ומגרעין 'צבר'. הקבוצה קיבלה הכשרה חקלאית בבית זרע. אחרי כן הצטרפו כהכשרה מגוייסת לפלמ"ח וקיבלו הכנה צבאית. ב-11 בפברואר 1947 עלה הגרעין על הקרקע באדמות נחלין בגוש עציון. המתיישבים הקימו מחנה, רכשו גנרטור, קיבלו מים מהמעיין הסמוך, החלו להקים ענפי משק והכשירו קרקעות ובמטרה לטעת עצי פרי ולייער את הסביבה.
בעקבות החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל בכ"ט בנובמבר 1947, החמיר המצב הביטחוני באזור. הערבים הטילו מצור על יישובי הגוש וניתקו את דרכי האספקה. היישובים סבלו מצליפות ומהתנכלויות. בתקופה זאת הצטרפה לקיבוץ קבוצת עולים מבולגריה וניצולי שואה מפולין שהגיעו מהכשרה במענית. ערב הכרזת המדינה, ב-13 במאי 1948, הותקפו יישובי הגוש ולאחר קרבות מרים נכבשו. המגינים נלקחו בשבי לירדן.
חברי הקיבוץ שלא נלקחו בשבי התארגנו בכפר מנחם להקמת הקיבוץ בשנית. הצטרפו אליהם קבוצה של חניכי 'השומר הצעיר' יוצאי חטיבת 'הראל' של הפלמ"ח. ב-28 בנובמבר 1948 הוקם הקיבוץ מחדש במיקומו הנוכחי מצפון לצומת ראם. מאוחר יותר הצטרפו החברים שחזרו מהשבי. בתחילה עבר הקיבוץ תקופה קשה. היו עזיבות רבות של חברים, שלא עמדו בנטל הלחימה, השבי וההקמה מחדש. בשנת 1951 הצטרף לקיבוץ גרעין של ניצולי שואה שעברו הכשרה חלוצית. גרעין זה תרם לייצוב וחיזוק הקיבוץ מחדש. במהלך השנים הצטרפו לקיבוץ חברות נוער וגרעינים של התנועה מארגנטינה, מישראל, מצרפת, מבלגיה מהולנד ומאיטליה.
היישוב נקרא 'רבדים' על שם רבדי הסלעים שבמקום הקמתו בגוש עציון.
