מושב העובדים הראשון בארץ ישראל. המייסדים היו ברובם אנשי העליה השניה שעלו ארצה בשנים 1914-1904 ממזרח אירופה. הם הגיעו ממקומות שונים: דגניה, הקואופרציה במרחביה, חוות כנרת, חולדה, בן שמן, מקווה ישראל ומושבות הפועלים ביהודה. חלקם היו פועלים חקלאיים שנדדו במושבות העליה הראשונה. המייסדים היו מבוגרים יחסית ובעלי משפחות ורובם השתייכו למפלגת 'הפועל הצעיר'. הגרעין הראשוני הוקם והתגבש בכנרת בשנת 1919, בהמשך הצטרפו חברים נוספים שנבחרו בקפידה. המייסדים עבדו עשר שנים ויותר במושבות, בחוות חקלאיות, בקואופרציה ובקבוצות. בתקופה זאת רכשו ניסיון חקלאי והתנסו בצורות חיים שיתופיות. מכיוון שלא מצאו את מקומם בצורות היישוב הקיימות, שאפו להקים צורת התיישבות חקלאית חדשה שתשלב בין המושבה הפרטית לבין הקבוצה השיתופית. הבסיס הרעיוני לצורת התיישבות חדשה זו, מושב העובדים, הונח על ידי יצחק וילקנסקי במאמרים שפורסמו בעיתון 'הפועל הצעיר'. בשנת 1919 פירסם אליעזר יפה, ממייסדי נהלל, את החוברת 'ליסוד מושבי עובדים' אשר העבירה את הרעיונות למישור המעשי  באמצעות שילוב התיאוריה עם תכנון מפורט. בחוברת נוסחו עקרונות היסוד של מושב העובדים: קרקע לאומית, עבודה עצמית, משק חקלאי מעורב, עזרה הדדית, אחריות וערבות הדדית, קניה ומכירה משותפת.

ב-11 בספטמבר 1921 התיישבו אנשי נהלל בגבעה ליד הכפר מעלול, במדרונות המערביים של רכס הרי נצרת. המקום שנועד להתיישבות הקבע למרגלות הגבעה היה אזור ביצות שומם ומחלת המלריה היתה נפוצה בו. המתיישבים החלו לנקז את הביצות ולהכשיר את האדמות להתישבות. העבודה נעשתה כולה על ידי המתיישבים ובעזרת פועלים יהודים. לאחר שהוכשרה נבנו צריפים למגורים. הישוב נקרא נהלל בעקבות עיר בנחלת זבולון הנזכרת בפסוק: 'וקטת ונהלל ושימרון...' (יהושע י’, ט"ו). השם השתבש בתקופת המשנה ל'מהלול' והשתמר בשם הכפר הערבי הסמוך 'מעלול'.

מושב נהלל נבנה על פי תכנית של האדריכל ריכארד קאופמן בצורת עיגול במטרה לתת מענה לדרישות ביטחוניות, מעשיות ותיכנוניות. בעיגול הפנימי של היישוב נמצאים מוסדות הציבור ומגרשי המגורים של עובדי הציבור. בטבעת שסביבו המשקים החקלאיים. בחלק הפנימי של כל משק חלקת המגורים ומאחוריה מבני המשק החקלאי והשטחים החקלאיים. החברים התגוררו בתחילה בצריפים שהוקמו על החלקות שלהם. בקיץ 1922 כבר מנה היישוב 489 נפשות. כל משפחה עיבדה כ-90 דונם אדמה, והוקמו רפתות ולולים. בניית בתי הקבע החלה רק בשנת 1933.

השנים הראשונות במושב נהלל היו קשות. באותה תקופה היה משבר מתמשך בתנועה הציונית והיתה תחרות קשה על המשאבים הכלכליים והאנושיים המצומצמים שהופנו להתיישבות העובדת. עם זאת מצבה של נהלל היה טוב באופן יחסי והיא טופחה על ידי התנועה הציונית. במשך הזמן החלו להתגבש בנהלל דפוסי ארגון של מושב העובדים. החברים גילו מעורבות ושותפות שהתבטאו בדיונים הממושכים בכל עניין ותחום. ועדה מיוחדת טיפלה בנושא העזרה ההדדית. היחסים הכלכליים בתוך המושב הוגדרו מבחינה משפטית וגם נושאי החינוך השונים הוקדשה תשומת לב רבה.

חברי נהלל עברו במחנות הפועלים בארץ והפיצו את רעיון מושב העובדים. הרעיון רכש לו אוהדים וברחבי הארץ החלו לקום ארגונים להתישבות אשר הקימו את מושבי עובדים נוספים (כפר יהושע, כפר ויתקין ,כפר חיים ועוד).

בשנת 1923 הקימה חנה מייזל בנהלל את בית ספר החקלאי לצעירות, במטרה להכשיר צעירות עולות וילידות הארץ להשתלב בעבודה חקלאית בארץ ישראל ובכך להגשים את החלום הציוני. אחרי מלחמת העולם השניה הפך בית הספר לבית ספר תיכון חקלאי אזורי מעורב לבנים ובנות.

במהלך השנים חלו שינויים במבנה הארגוני של נהלל ובהתנהלות הישוב. בנהלל עדיין פועלת אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית, אשר מקיימת ומפעילה מפעלים חקלאיים: מכון תערובת, מרכז מזון וכן ענפי שרות חקלאיים משותפים. בשנת 1991 בוטלה הערבות ההדדית והאחריות הפיננסית המשותפת בין חברי האגודה. כל חבר משיג את האשראי לעיסוקיו בכוחות עצמו ועל אחריותו הבלעדית ואחראי אישית למצב הכלכלי של המשק שלו ולפרנסת משפחתו. גם שיווק התוצרת החקלאית מתבצע כיום על ידי כל חקלאי בנפרד. בשנת 1999 הוקם בנהלל ועד מקומי שהינו הרשות המקומית של הישוב. באחריות הוועד ובטיפולו כל התחומים המוניציפאליים הנוגעים לרווחת התושבים ולאיכות החיים בישוב. למושב נהלל מקום מרכזי בעמק יזרעאל והוא מספק שירותים למושבי וקיבוצי הסביבה.

בעבר התפרנסו תושבי המושב בעיקר מחקלאות. בשנים האחרונות בשל הירידה בריווחיוות של החקלאות רבים מהתושבים מוצאים פרנסתם בעיסוקים חלופיים או נוספים, במקצועות חופשיים או ביזמויות שונות. הענפים החקלאיים העיקריים במושב הם: רפת לחלב, בקר לבשר, כבשים לבשר ולחלב, הודים לבשר ולרבייה, עופות לבשר ולביצים, מדגה, מטעי פקאן, פרדס, פרחים , גידולי שדה.

נהלל בימים הראשונים, אוסף סוסקין, באדיבות מכון לבון ©

מושב נהלל בימיו הראשונים באדיבות מכון לבון © מושב נהלל כיום  באדיבות ויקיפדיה עברית ©