מהקיבוצים המרכזיים של תנועת 'השומר הצעיר'. אחד מארבעת הקיבוצים שהקימו בשנת 1927 את תנועת 'הקיבוץ הארצי'.
המייסדים הם חברי תנועת 'השומר הצעיר' מפולין שעבדו בסלילת הכביש לנווה שאנן. בשנת 1922 הם הקימו את 'קיבוץ השומר הצעיר ב''. בהמשך עבדו בסלילת כבישים ובבנייה בנהלל ואחרי כן בעפולה. בעפולה התאחדו עם 'קיבוץ השומר הצעיר ד'', שהוקם עם איחוד 'קבוצת מחנים' ו'קבוצת חדרה', שחבריהן עלו ארצה בשנים 1925-1921.
ב-3 בנובמבר 1926 עלתה קבוצת חלוץ בת 12 איש על הקרקע באבו שושה. באותה תקופה היה המקום מבודד ומוקף בכפרים ערביים. המתיישבים עבדו בהכשרת הקרקע, בשמירה עליה, בנטיעת יערות עבור קרן קיימת ובפיתוח המשק החקלאי. חברי הקיבוץ האחרים נשארו בעפולה והמשיכו לעבוד בעבודות חוץ. במאורעות 1929 המתיישבים הותקפו בידי הערבים ונאלצו לפנות את המקום.
בתום המאורעות עלו כל החברים למקום והחלו לבנות ולפתח את היישוב מחדש. בשנת 1931 הקימו את 'שומריה', המוסד החינוכי האזורי של תנועת 'השומר הצעיר'. במאורעות 1936 ניסו הערבים שוב לתקוף את הקיבוץ. מכיון שהיה מוגן, ניסו לשרוף את היערות מסביבו, אך נכשלו.
במהלך השנים גרעינים רבים קיבלו את הכשרתם במשמר העמק. בקיבוץ התחנכו חברות נוער שונות, שחלק מחבריהן נשארו לגור במקום. הקיבוץ קיבל גם שתי השלמות: גדוד 'פלנטי' מפולין (בשנות ה-30) וגדוד 'משמר העמק' מישראל (בתחילת שנות ה-40). הקיבוץ היה מאמצם של קיבוצים אחרים וחברים מהקיבוץ מילאו תפקידים חשובים בתנועה, בפוליטיקה ובבטחון.
לפני הקמת המדינה שימש הקיבוץ בסיס מרכזי ל'הגנה' ולפלמ"ח. בקיבוץ וביערות שסביבו נערכו אימונים, קורסים וכנסים.
במלחמת העצמאות ב-4 באפריל 1948 הותקפה משמר העמק על ידי כוחות 'צבא ההצלה' של קאוקג'י שנעזרו בתותחים ובמשוריינים. במהלך הקרבות הגיעו משורייני האוייב לגדרות המשק. כעבור עשרה ימים של מצור כוחות של חי"ש ופלמ"ח בפיקודו של יצחק שדה הביסו את התוקפים. במהלך הקרבות נפלו 26 לוחמים ונגרם נזק רב למבנים. ב-24 בדצמבר 1948 הפגיזו מטוסים עיראקיים את הקיבוץ וגרמו לאבידות בנפש.
במקום 'מערת הפלמ"ח', מקום אימונים למחלקות המיוחדות של הפלמ"ח, שהיה למוזיאןן.
.