יד מרדכי - קיבוץ

המייסדים הם חברי שני גרעיני הכשרה של 'השומר הצעיר'. גרעין 'השרון' הוקם בשנת 1932 בפולין וגרעין 'קיבוץ בין גלילי א' ב' ג'' הוקם באותה שנה בגליציה. חברי הגרעינים עלו ארצה בשנים 1938-1933. הגרעין מפולין התרכז בכפר מסריק. הגרעין מגליציה התרכז בגן שמואל. בעקבות מאורעות 1936 הועבר הגרעין מגן שמואל למחנה בפרדסי נתניה. משם הועבר הגרעין לשטח שהוקצה לו בצפון נתניה בקרבת חוף הים. במקום זה החלו החברים להקים את קיבוץ 'מצפה הים'. בינואר 1938 הצטרפו אליהם חברי גרעין 'השרון'. חברי הקיבוץ גרו שם עד שנת 1943, התפרנסו מעבודות באזור בבניין, בקטיף בפרדסים, בסלילת כבישים, ופיתחו ענפי משק משלהם כגון: לול, רפת, מכוורת ודיג. כשמנה הקיבוץ כ-140 חברים, השטח הקטן לא הספיק והמוסדות המיישבים הציעו להם להתיישב באדמות הכפר ברייר דרומית לאשקלון.

ב-5 בדצמבר 1943 עלתה קבוצת חלוץ על הקרקע. במהלך שנת 1944 עברו למקום חברי הקיבוץ האחרים והחלה תקופה של בנייה והתרחבות: נבנו בתי ילדים ובתים ראשונים למגורי החברים, פותחו ענפי חקלאות מגוונים וענפי עזר. הוקם מפעל לשימורים. בראש הגבעה נבנה מגדל מים גבוה שממנו זרמו מימי הבאר המקומית אל הבתים והשדות. חברי הקיבוץ, ששירתו בבריגדה היהודית, תרמו את משכורתם לקיבוץ. יחסי שכנות טובים נרקמו עם הכפרים הערביים השכנים.

בכ"ט בנובמבר 1947 התקבלה באו"ם תכנית החלוקה. לפי התכנית יד מרדכי היתה אמורה להיכלל בשטח המדינה הערבית. בעקבות קבלת התכנית הלך והחמיר המצב הבטחוני. היחסים הטובים עם השכנים נפסקו כמעט לגמרי. יריות ומחסומים של פורעים ערביים והתנכלויות לרכוש הפכו לעניין של שגרה. הקיבוץ נכנס למצב של מצור וניתוק ממרכז הארץ. מיקומו של הקיבוץ על אם הדרך לתל-אביב הפך אותו ליעד אסטרטגי במקרה של פלישה מצרית. חברי הקיבוץ הפכו את המשק למתחם צבאי מבוצר, הצטיידו בנשק ותוגברו במחלקה של הפלמ"ח. ב-15 במאי, למחרת יום הכרזת המדינה, פלש הצבא המצרי לארץ ישראל. ב-18 במאי נפתחה ההתקפה על יד מרדכי בהפצצה של מטוסים מצריים ובירי תותחים. ב-19 במאי החלה התקפה קרקעית של חיל רגלים מלווה בשריוניות. לאחר חמישה ימים של לחימה קשה נאלצו המגינים לסגת. הקיבוץ נכבש על ידי המצרים ונהרס כליל.

ב-5 בנובמבר 1948 שוחרר המקום על ידי צה"ל. תוך זמן קצר חזרו החברים ובנו את הקיבוץ מחדש. בשנת 1949 הצטרף לקיבוץ גרעין 'הבונים' של 'השומר הצעיר' מבולגריה. בשנת 1951 הצטרף גרעין 'שחר' של התנועה מאורוגוואי. בשנת 1961 נקלט גרעין 'רונן' של התנועה מישראל.

במקום מוזיאון יד מרדכי 'משואה לתקומה', שמציג את תקופת השואה, הלחימה בגטאות וביערות, ההעפלה, מפעל ההתיישבות בנגב ומלחמת העצמאות. במרכז הקיבוץ ליד מגדל המים, שהופגז על ידי המצרים במערכה על יד מרדכי, הוצבה אנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ'. בסמוך אתר המשחזר את הקרב על יד מרדכי.

הקיבוץ נקרא על שם מרדכי אנילביץ', חבר 'השומר הצעיר' ומפקד המרד בגטו וארשה בשנת 1943.