המייסדים הם חברי גרעין 'הצופים ב'' שגויס לפלמ"ח בקיץ 1943 לפלוגה ד'. היתה זו הקבוצה המאורגנת הראשונה מתנועת 'הצופים' שהתגייסה לפלמ"ח והיא מנתה שליש מחברי הגרעין הארצי, בהתאם למכסה שנקבעה לכל תנועות הנוער. חברי הגרעין עברו הכשרה בגבת, בשריד וברמת דוד. במהלך הפרק הצבאי של שירותם שהו ברמת הכובש ובמעוז חיים. בשנת 1945, עם השחרור מהפלמ"ח, התאחדו עם גרעין 'בארות' של תנועת 'הנוער העובד' שהתרכז בגדרה. בשנת 1946 הצטרף אליהם גרעין של 'החלוץ'
מעיראק שקיבל הכשרה בקיבוץ אלונים. לקראת העלייה לקרקע, התארגן הקיבוץ בפלוגת עבודה במושבה גדרה.
חלק מהאנשים עבד בפלוגת העבודה בסדום
במוצאי יום כיפור תש"ז (1946) עלתה פלוגת חלוץ של הקיבוץ על הקרקע במסגרת מבצע התיישבות 11 הישובים בנגב. המתיישבים יצאו מבארות יצחק ובסיוע חברים ממשקי 'הקיבוץ המאוחד' התיישבו באדמות נח'ביר בנגב. בשנים הראשונות נשארו חלק מחברי הקיבוץ בגדרה מטעמים בטחוניים וכלכליים.
במלחמת העצמאות, עמד הקיבוץ בהפגזות ובהפצצות קשות של הצבא המצרי. מבני הקיבוץ נהרסו והחברים העבירו את תקופת המלחמה בבונקרים ובתעלות. לאחר המלחמה, עבר הקיבוץ למקום הקבע, שני ק"מ מזרחה, לאזור נוח יותר לעיבוד. הקיבוץ נבנה מחדש והושלם מעבר כל החברים לנגב. בנח'ביר נותרו בית
הביטחון ומגדל המים כגלעד ליישוב שנהרס בעת הקרבות.
במהלך השנים הצטרפו לקיבוץ חברות נוער וגרעינים נוספים של 'הצופים', 'הנוער העובד' ועולים מעיראק. בתחילת שנות ה-50, בעקבות הפילוג בתנועת 'הקיבוץ המאוחד', עברו חלק מהחברים לקיבוץ עין דור.
לקיבוץ משק חקלאי הכולל גידולי שדה, פרדס, מטע חוחובה ורפת. מקור הפרנסה העיקרי הוא מפעל הדפוס 'דפוס בארי'.
