המייסדים הם חברי גרעין 'הכובש' שהוקם בשנת 1925 בווילנה. רוב חברי הגרעין השתייכו לתנועות 'החלוץ' ו'החלוץ הצעיר' ועלו ארצה בשנים 1927-1925. אחרי עלייתם עסקו חברי הגרעין בכיבוש העבודה בפתח תקווה, ואחרי כן עברו לכפר סבא. באוגוסט 1932 עלתה קבוצת חלוץ על הקרקע בנקודה המוקפת כפרים ערביים עוינים. שאר החברים נשארו בכפר סבא והמשיכו לעבוד במושבה, בנמל תל-אביב, בסדום ובמקומות נוספים. בשל המחסור בקרקע ובמים במקום נמשך תהליך המעבר של החברים הקיבוץ למקום עד שנת 1936.

בשנים 1934-1929 הצטרפו למייסדים קיבוץ הכשרה 'שחריה' של 'החלוץ' ו'החלוץ הצעיר'. בשנים 1939-1934 עולים מגרמניה חברי 'החלוץ' ו'הבונים', ובשנים 1937-1933קיבוצי הכשרות גרוכוב וורבה של 'החלוץ' ו'החלוץ הצעיר' .

במאורעות 1939-1936 סבל הקיבוץ מהתקפות ומהתנכלויות רבות מצד תושבי הכפרים השכנים, קלקיליה, טירה ומיסכה.

הקיבוץ שימש בסיס ליחידות פו"ש ופלמ"ח. במקום נערך הקורס לצנחנים שיצאו בשליחות היישוב לאירופה במלחמת העולם השנייה. ב-15 בנובמבר 1943 ערכו כוחות צבא ומשטרה בריטים חיפוש נרחב בקיבוץ אחר נשק ולוחמי מחתרת. במהלך החיפושים נגרם נזק רב למבנים ולרכוש, 35 איש נעצרו, 14 אנשים נפצעו ואחד מהם מת מפצעיו.

במלחמת העצמאות נמצא הקיבוץ בקו החזית והיה נתון במשך שנה וחצי בהתקפות והפגזות בלתי פוסקות. הקיבוץ נחרב, רבים מהמגינים נהרגו, בהם שנים עשר מחברי הקיבוץ. אחרי המלחמה שוקם הקיבוץ ונבנה מחדש. עד מלחמת ששת הימים היה הקיבוץ יישוב ספר והחברים המשיכו לסבול מהתנכלויות מגבול ירדן.

בעקבות הפילוג בתנועת 'הקיבוץ המאוחד' עזבה קבוצת חברים את הקיבוץ ויחד עם קבוצה מפורשי גבעת השלושה הקימו את קיבוץ עינת.

כיום מתפרנסים חברי הקיבוץ מעבודות חוץ, מתעשייה, מגן אירועים ומחקלאות.