'הסתדרות הנוער העובד', הוקמה בשנת 1924 על ידי בני נוער עובדים, שהתאגדו במטרה לשמור על זכויותיהם, שכרם ותנאי העסקתם. 'הסתדרות הנוער העובד' השתייכה, הן מבחינה ארגונית והן מבחינה אידיאולוגית, להסתדרות הכללית. מלבד פעילותה כאיגוד מקצועי היא סיפקה גם פעילות תרבותית והכשרה מקצועית לחבריה. בוועידה
השלישית של 'הסתדרות הנוער העובד' בשנת 1927 הוסיפה התנועה לתפקידיה גם את
הכשרתם של החברים לחיים חלוציים בחקלאות ובתעשיה. מאז הפכו ההיאחזות בקרקע
וההתיישבות למאפיינים מרכזיים של התנועה. שליחים של התנועות המיישבות,
בעיקר מ'הקיבוץ המאוחד' ו'חבר הקבוצות' (ובהמשך מ'איחוד הקבוצות והקיבוצים') פעלו בקרב החניכים. בשנת 1930 עלה על הקרקע הקיבוץ הראשון של התנועה, נען, ובשנת 1936 הוקם המושב הראשון שלה, בית שערים. מאז ועד לאיחוד עם 'התנועה המאוחדת' הקימו בוגרי התנועה יותר מארבעים קיבוצים ומושבים, והכשרות של התנועה השלימו וחיזקו עשרות ישובים נוספים.
בתחילה
פעלה התנועה בעיקר בקרב נערים משכונות עוני ומשכבות מצוקה. בהמשך השתלבו
בתנועה בניהם של חברי ההסתדרות הכללית בערים, במושבות, במושבים ובקיבוצים. בשנות
ה-30 השתנתה התנועה והחלה לשאת אופי של תנועת נוער חלוצית. ב
תקופת המאבק בבריטים וב
מלחמת העצמאות שירתו בוגרי התנועה בכל זרועות הבטחון ובעיקר ב
פלמ"ח.
בתחילה הם התגייסו כבודדים, והחל משנת 1943 כ'הכשרות מגויסות' ששימשו תשתית
עיקרית לכוחות הפלמ"ח. אחרי הקמת המדינה התרחבה התנועה במידה רבה בזכות
פעילותה בקרב נוער עולה ב
מעברות, בשכונות, ב
מושבי העולים וב
עיירות הפיתוח. בוגרי התנועה הקימו גרעיני
נח"ל שהקימו ישובים חדשים והשלימו ישובים קיימים.
בשנת 1959 התאחדו 'הסתדרות הנוער העובד' ו'
התנועה המאוחדת' במסגרת '
הסתדרות הנוער העובד והלומד'. הבטאון של 'הסתדרות הנוער העובד', '
במעלה', שהחל להופיע בשנת 1934, היה לבטאונה 'הסתדרות הנוער העובד והלומד' והוא ממשיך להופיע עד עצם היום הזה.