אמני ההתישבות העובדת  

מבוא

רשימה זו מתבססת על הספר: 'היצירה התרבותית הקיבוצית, סקר תחומים, מוסדות ויוצרים בתנועה הקיבוצית'. סקר זה יצא מטעם ברית התנועה הקיבוצית כמהדורה ניסיונית בשנת 1988. עורכי הספר : ישראל רינג – עין המפרץ, ישראל ביטמן – יפעת, אריה בן-גוריון – בית השיטה. הספר עוסק בכל תחומי היצירה הקיבוצית ומלווה בהקדמות ובסקירה היסטורית על כל תחום ותחום.

במסגרת פרק זה נעסוק באמנות הפלסטית ובאמנים הקיבוציים מתחום הציור והפיסול. אל רשימת האמנים בספר הוכנסו רק אותם חברים, שהוכרו כאמנים על ידי ארגון הציירים והפסלים של תנועתם. המידע נאסף באמצעות שאלונים אישיים שנשלחו אל האמנים. רבים מהם לא נענו ועל-כן הוזכרו בו רק שמם ושם קיבוצם.

הרשימה המובאת להלן מכילה אך חלק מרשימת האמנים שהובאה במקור. בהמשך הדרך אנו מקווים להשלים את החסר ואף להוסיף עליו את שמות היוצרים הצעירים שהצטרפו אל מעגל העשייה האמנותית בתנועה הקיבוצית בעשרים השנים האחרונות ונעדרים מהרשימה. מעת לעת תעודכן רשימת האמנים, וכן יתווספו אליה ציוני דרך ועובדות ממעגלי העשייה והחיים של היוצרים, שלא נכללו ברשימה המקורית.

ברשימה נזכרים גם אמנים שעזבו את ביתם הקיבוצי, מתוך הכרה ש'תבנית נוף קיבוצם' המשיכה להדריך, להשפיע וללוות את יצירתם.

חוק זכויות היוצרים של אקו"ם לא מאפשר לנו להוסיף לאתר תצלומי יצירות ללא אישורם של האמנים או יורשיהם. אמנים המעוניינים כי האינפורמציה עליהם תלווה בתצלומים מיצירותיהם מתבקשים ליצור עימנו קשר (הקישור מצוי בעמודה הימנית של עמוד הבית).

רשימת האמנים

אבישי חנה:

נולדה בשנת 1911 בהולנד. עלתה לארץ בשנת 1933 ומאז התגוררה בקיבוץ בית השיטה .
עבודה כללה בעיקר ציורי שמן, רישום, הדפסי משי.
הציגה בתערוכות כלליות החל משנת 1955 , הציגה במוזיאון ת"א (1966), בגלריה צ'מרינסקי (1961), ובבית אבא חושי בחיפה (1979).
הציגה תערוכת יחיד: משכן לאמנות בעין-חרוד (1970).
זכתה בפרס ע"ש זאב בן צבי מטעם בצלאל.
ספר על עבודתה , "רישומים", יצא לאור בשנת 1977, בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

אדני אהרון :

נולד בשנת 1952 בירושלים, חבר קיבוץ נחשון.
למד באקדמיה לאמנות בבצלאל - ירושלים 1979-1977. השתתף בסדנה של אנה הלפרין בסן פרנצ'יסקו, קליפורניה.
תערוכות נבחרות: הבינאלה לאמנים צעירים במוזיאון חיפה, "הקו הראשון" במשכן לאמנות בעין חרוד, "סימפוזיון לפיסול בשטח פתוח" במוזיאון לאמנות ישראלית בר"ג, בתל חי 1987. "העמוד באמנות הישראלית" , בגלריה האוניברסיטאית ת"א (1991), ה"נעדר, הנוכח, הכיסא הריק באמנות הישראלית" , "אמנות תעשיה מס' 1" רחבת בית התעשיינים בת"א (1991), "אמנות לאור אידיאה" בית רסקו ת"א
(1992).

אדרי מירטה :

נולדה בשנת 1939 בארגנטינה, חברת קיבוץ שילר.
למדה במכון לאמנות פלסטית בבת ים, במכללת תל חי, ובסדנא של אוסוולדו רומברג.
תערוכות: 1981- תערוכה קבוצתית בתיאטרון ירושלים , 1982 - גלריית הקיבוץ, 'חומר נשי', 1983 – גלריה לפיסול בטולוז (צרפת), 1984 גלריית הקיבוץ – תערוכת יחיד, 1984 – "המשותף קיבוץ" מס' 4 בטירה בקיבוץ געש, "קטסטרופה" בתיאטרון ירושלים, 1984 – גלריה לאמנות טובה אוסמן (תערוכת יחיד), 1985 – מפגש אמנים מסוף ניצנה, 1985 – 'חציית גבול', הטירה בגעש, 1986 - תערוכת יוני 86 בת"א, 1986 - תיאטרון ירושלים 'המשותף קיבוץ', 1987 – טובה אוסמן ת"א, 1988 – 'אל הנגב'– פיסול מצפה רמון, 1989 - באר שבע – תערוכה קבוצתית בתחנת רכבת טורקית, 1989 – 'המשותף קיבוץ בצוותא', 1989 – גלריית הקיבוץ, 1990 – גלריית הקיבוץ, 1991 – תערוכה קבוצתית מינכן (מוזיאון ג'נטזה), 1992 – תערוכה קבוצתית 80' שנה לתנועה הקיבוצית', בית רסקו תל אביב.

אודס-רונקין בלומה :

נולדה בליטא, עלתה לארץ בשנת 1935, היתה חברה בקיבוץ כפר מסריק.
עזבה בשנת 1968.
זכתה בפרס שטרוק, חיפה (1966).
נפטרה:

אופק אברהם (אלגי'ם)

נולד בשנת 1935 בבולגריה. עלה בשנת 1949 והתגורר מאז בקיבוץ עין המפרץ. עזב ב-1962.
ציור : שמן, רישום, תחריטים, ציורי קיר, פיסול.
התחיל לצייר בקיבוץ עין המפרץ בהדרכת הצייר אריה רוטמן. התגייס לנח"ל ונשלח כ"אחוזים" להדרכה בתנועת השומר הצעיר. במסגרת שנת ההדרכה שימש כמאייר של עיתוני התנועה (1954). בתקופת היותו חבר קיבוץ נטה אופק לציור ריאליסטי על רקע סוציאלי, ולתיאורים של דמויות על רקע נופי הקיבוץ.
תערוכה ראשונה משלו (כחבר עין המפרץ) התקיימה במוזיאון העירוני בעכו בשנת 1957. בעקבות הצלחת התערוכה הוזמן להציג בבצלאל.
בשנים : 1960-1958 למד באקדמיה לאמנויות יפות בפירנצה במימון מלגת השתלמות של קרן התרבות אמריקה-ישראל. למד בעיקר אמנות מונומנטאלית (ציורי קיר) ותחריטים. יצג את ישראל בביאנאלה של ונציה בשנת 1972, חי ועבד בצרפת, ספרד וארה"ב. בארץ חי ויצר בירושלים.
לאחר עזיבתו את הקיבוץ בראשית שנות השישים, לימד אמנות בבצלאל.
1980 התמנה כיו"ר אגודת הציירים והפסלים בישראל.
1983-1981 שימש כיועץ תרבותי לשגרירות ישראל ברומא.
בשנת 1972 הציג במוזיאון היהודי בניו יורק.
בשנת 1976 ייסד את קבוצת האמנים 'לויתן' עם ישראל אקרמן ומיכאל גרובמן. קטלוג של הקבוצה יצא בצמוד לתערוכה בבית אורי ורמי נחושתן בשנת 1978.
בשנת 1976 הוציאה לאור קבוצת 'לויתן' ספרון תחריטים משל אופק.
בשנת 1980 הציג תערוכה בגלריית ג'ולי מ.
בשנת 1986 נערכה לאמן תערוכה רטרוספקטיבית במשכן לאמנות בעין חרוד.
בשנת 1988 הציג תערוכה במוזיאון הרצליה בלווי קטלוג.

עבודות במבני ציבור:
1970 - ציור קיר בבית העם בכפר אוריה.
1972 – ציור קיר בבית הדואר בירושלים.
1973 - בבית הספר ע"ש אגרון בירושלים.
1976 – ציור קיר בספריה האוניברסיטאית בת"א.
1988 – פסל במוזיאון הפתוח בתפן.
1988 – בגן הפסלים במוזיאון הרצליה.

בשנת 1986 הופיע ספרו של גדעון עפרת על אברהם אופק 'בית'.

"אברהם אופק אהב לעבוד, הוא אהב אנשים. תמיד העדיף לעבוד למען החברה. אם היה מתאפשר לו לצייר ציורי קיר גדולים היה מוותר בקלות על הבדים. להבנתו ותפישתו, הציור הוא למען הכלל, הציור במקומות ציבור הוא העיקר, זו הייתה דרך חייו" (מתוך שיחה של יובל דניאלי עם תלמה אופק - 30.12.9).

נפטר בשנת 1990 בירושלים.

אור-נר דב :

נולד בשנת 1927 בצרפת. עלה לארץ בשנת 1952 מתגורר בקיבוץ חצור.
הציג בתערוכות כלליות רבות בארץ ובחו"ל משנת 1971.
תערוכות יחיד: גלריית הקיבוץ, "מוזיאון המוזיאונים" (1979), "פרהוויזיה" (1980). תכנן וביצע פרויקטים וניסויים סביבתיים משנת 1971 ואילך, כגון: "פרויקט התפוזים" (1973), "הלחם" (1974), "לחיות עם טלוויזיה" (1974), "השלום השבוי בכלוב" (1979), וכו'.
דב אור נר – אמן פוליטי – חברתי הנו המבוגר מבין חבורת "המשותף קיבוץ", השתתף בכל תערוכותיה משנת 1980 עד שנת 1990.
בשנת 1988 הציב אור נר פסל סולרי ברחבת בניין רסקו בת"א. הפסל זכה בתחרות מבין עשרה מתמודדים.
דב אור-נר מרבה לשתף פעולה עם אמנים נוספים. חלק מהתערוכות שהוא מציג משותפות לעוד יוצר או יוצרת: בשנת 1998 שיתף פעולה עם הצלמת-אמנית שי זכאי בתערוכה בבית האמנים בת"א "מוח הצמה – יומן אירועים". בשנת 1999 הציג במשכן לאמנות בעין חרוד תערוכה עם האמנית ג'וזיאן ונונו - "סיפורי ג'סלין פקס". ביוני 2002 שיתף פעולה עם תמרה ריקמן בתערוכה שנקראה "אקסרטה סימביוזה" בגלריית "סטארט ארט" בת"א . בסוף שנת 2005 הציג עם האמנית תמר דוברובסקי תערוכה תחת השם "האם חשבת אי פעם להתאבד ?" בגלריית הקיבוץ.
מאמנות מושגית, שעניינה מייצבים ושימוש באובייקטים, עבר אור-נר לציורים בעפרונות צבעוניים על גבי נייר - איורים גרוטסקיים, מלאי ניגודים ורעיונות בהם הטירוף ותחושת המוות משתלבת עם הארוטי ועם החיים.
בשנת 2003 הציג בגלריית הקיבוץ תערוכה בשם : "רציחות קטנות". קטלוג מרשים ויוצא דופן הופק לקראת התערוכה.
אור-נר השתתף גם באמנות אקולוגית, לדוגמא : בתערוכה של אתר "חירייה" שהתקיימה בבית הלנה רובינשטיין בשנת 1999.
אור-נר התבגר בצרפת תקופת השואה. משפחתו הושמדה ברובה, אך הוא שרד. רבות מוראות השואה באים לידי ביטוי ברבות מיצירותיו. כמו-כן הוא פרסם חוברת חיתוכי עץ בנושא השואה בשנת 1991, העבודות המוצגות בחוברת נמסרו למשמרת במוזיאון השפלה בכפר-מנחם.

אוריון עזרא :

נולד בשנת 1934 בבית אלפא. גדל ברמת יוחנן. למד בבצלאל בשנת 1952.
הציג תערוכות יחיד:
1963 – משכן לאמנות בעין חרוד,
1965 במוזיאון לאמנות חדשה בחיפה,
1972-1968 - "מרקורי גלרי" בלונדון, "שדה פסלים" תוכניות ומודלים.
1972 – אנדרטת חטיבת גולני, מצפה גדות,
1974 – מוזיאון ישראל, ירושלים,
1977 – קבוצת פסלים ברמת יוחנן,
1979 – פסל סולם בשדה בוקר,
1980 – מבט ת"א, פסל "מעלות" בירושלים, סיור בבקעת אנפורנה הימלאיה, 2 קבוצות פיסוליות מדרשת שדה-בוקר, מפגש תל-חי, פסל מדברי הר ארדון, נגב, קבוצה פיסולית ,עומר.
1981 – פיסול מדברי, שדה צין ע"י מדרשת שדה בוקר, פיסול מדברי ג'בל עריף א-נקה, סיני, פיסול בבקעת אנפורנה, הימאלאיה,
1982 – אתר פיסולי מצפה רמון, מוצג מיוחד, פיסול בהימאלאיה מוזיאון ישראל, פיסול בהימאלאיה בגלריית מבט בת"א, נציג ישראל בוועידה הבינלאומית ה-12 לפיסול בקליפורניה.
1983 – מוזיאון חיפה לאמנות חדשה,
מפגש תל-חי 1983, נסיעה שנייה להימאלאיה
1984 – מול "השבר השני" הר סדום.
מול השבר השלישי, מעלה דרגות, "תל אבק" שדה רמון, פיתוח הר ארדון, פיסול במערכת השמש.
1985 - "פיסול במערכת השמש" ספר בהוצאת ספרית פועלים. מבוא : אמנון ברזל.
בשנת 1967 מתיישב ויוצר במדרשת שדה בוקר.

אזן אריה :

נולד בשנת 1934 בגרמניה. עלה לארץ בשנת 1935, חבר בקיבוץ צובה. עזב ב-1978.
ציור, הדפסים.
למד ב"בצלאל" אצל אהרון אבני וויתקין.
מאוחר יותר נסע לפריס ללמוד באקדמיה "גרנד שומר".
השתתף בקורסים של הקיבוץ המאוחד בקיבוץ נען בהדרכת הציירים זריצקי וסטימצקי.
השתתף בשנת 1959 בתערוכת "אופקים חדשים".
בשנת 1962 התקיימה תערוכת יחיד ראשונה שלו בגלריית 220 בת"א.
בשנת 1975 התקיימה תערוכת יחיד גדולה משלו בביתן הלנה רובינשטיין בת"א.
לאחר עזיבתו את הקיבוץ, יצא שוב לפריס לעבוד ב"סיטה".
השתתף בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות בארץ ובחו"ל.

איגלינסקי יואל :

נולד בשנת 1913 בפולין עלה לארץ בשנת 1935 מאז חבר קיבוץ נגבה.
ציור בשמן, בגואש ותחריט.
תערוכות כלליות: מוזיאון הרצליה, הלנה רובינשטיין, בית אורי ורמי נחושתן, בתערוכות של ארגוני האמנים.
תערוכת יחיד : גלריה 220 בת"א.
"מסע" תערוכה בגלריית הקיבוץ 2005, אוצר: יניב שפירא.

בסיומה של ביקורת אמנותית על תערוכתו מאת טלי כהן-גרבוז נאמר:
"גם אם הציור של איגלינסקי נראה נאיבי לעתים, במבט לאורך השנים הוא צייר שחוקר, מחפש, בודק גבולות ודי בכך כדי שיהיה ראוי" (הדף הירוק 22/9/05).

אילן-פורת רות :

נולדה בשנת 1924 בגרמניה. עלתה לארץ בשנת 1945, חברת קיבוץ בית השיטה.
רישום אקוורל.
תערוכות כלליות: כל שנה עם ארגון הציירים החופשיים בחיפה.
תערוכות יחיד: בגרמניה, ארה"ב, צרפת, אוסטריה, בערי ישראל.
זכתה בפרס ההסתדרות, חיפה (1960).

אילת אברהם :

נולד בשנת 1939 בישראל, משנת 1960 חבר בקבוץ שמיר.
ציור, תחריט, צילום, קולנוע.
בשנים 1965-1962 למד ציור בבית הספר הגבוה לציור בת"א בהדרכת אריה מרגושילסקי. בשנת 1966 נסע לפריס והשתלם בתחריט ב"אטליה 17". בשנת 1969 זכה במלגת השתלמות בחו"ל מקרן שרת, ונסע ללמוד בלונדון.
היה מורה לאמנויות בתל חי ובקרית שמונה. מאז עזיבתו את הקיבוץ בשנת 1980 מתגורר בחיפה ומלמד במחלקה לאמנויות באוניברסיטת חיפה.
תערוכת יחיד ראשונה התקיימה בשנת 1962 בבית אורי ורמי נחושתן.
מאז הציג אברהם אילת במוזיאונים וגלריות נחשבות בארץ ובחו"ל.
אילת תיעד את עזיבתו את קיבוץ שמיר בתערוכה שהתקיימה בגלריית הקיבוץ בשנת 1980. במודעת אבל שהופצה נכתב: "אנו מודיעים בצער רב כי החבר אברהם אילת עזב את הקיבוץ". אילת עזב את קיבוצו מסיבות אישיות, אך תמיד נשארה אצלו פינה חמה לבית הקיבוצי.

אלון מרתה :

נולדה בשנת 1934 בארץ ישראל, מ-1954 חברת קיבוץ גניגר.
תערוכות כלליות: "תערוכת הקו", "תערוכת הסתיו" (1980) בדיזינגוף סנטר.
תערוכת יחיד : בדוגית (1978) אצל שרה לוי.

אלוני יעקב :

נולד בשנת 1939 בקיבוץ עין חרוד.
עסק בציור ובגרפיקה.
למד באקדמיה לאמנות "בצלאל" בירושלים בשנים 1955- 1956.
זכה במלגת לימודים מטעם קרן התרבות אמריקה ישראל בשנת 1965.
עיצב את "ההגדה של פסח" של התנועה הקיבוצית, שזכתה בפרס ראשון ביריד הספרים בירושלים (1965). פרסם ספר רישומים בשם "פנים אחדות" עם המשוררת רינה שני, שכתבה מילים לרישומיו (1966).
למד תולדות האמנות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 1975-1970 .
חי בירושלים משנת 1969.

תערוכות יחיד :
1961 – גלריה 220 תל-אביב.
1962 – משכן לאמנות בעין חרוד,
1963 – המוזיאון לאמנות חדישה בחיפה,
1973 – הספרייה הלאומית האוניברסיטאית בירושלים,
1975 – גלריה מבט בת"א,
1975 – בית האמנים בירושלים,
1976 – גלריה נתן בסן פרנסיסקו,
1977 – בית שלום מיאמי, פלורידה,
1981 - גלריה ארטא, ירושלים,
1982 – מרכז קונלי, אוניברסיטת וילה נובה פילדלפיה פנסילבניה,
1983 – הגלריה הקטנה בירושלים,
1983 – גלריה דייויד, לוס אנג'לס
1985 – הבית האדום, ירושלים,
2001 – גלריה "לימון" אוטרכט, הולנד.
2002 – המשכן לאמנות בעין חרוד.
תערוכתו בעין חרוד לוותה בקטלוג "זכרון דברים" (2002) עם מבוא מאת גדעון עפרת.

תערוכות קבוצתיות: 1964 – הביינאלה של פראג , 1964 – מוזיאון פוג בוסטון, 1971 – סטודנטים ציירים, האוניברסיטה העברית ירושלים, 1977 – גלריה לב ברן שוויץ, 1983 – המוזיאון לאמנות מודרנית בחיפה, 1984 – סדנת ההדפס בירושלים, גלריה ריין , אדינה , מניסוטה, 1998 – גלריה בינט ת"א.

אלישע בתיה :

נולדה בשנת 1940 בקיבוץ כנרת.
ציור, פיסול בגרוטאות ועוד.
תערוכות כלליות: אלחריזי בת"א. תיאטרון ירושלים, "חומר" בגלריית הקיבוץ.
יחיד: בית אורי ורמי נחושתן , בקרית שמונה.

אמון אריה :

נולד בשנת 1909 בפולין, עלה 1933, מאז בקיבוץ נען.
פיסול בעץ ובבטון.
פסליו מוצגים באופן קבוע בכיכרות ובאתרים של עינת, אשדות יעקב, מצפה שלם, מבוא חמה, יד לבנים בפתח-תקווה.

אמור מאיר :

נולד בשנת 1947, משנת 1950 בקיבוץ מחניים.
ציור, שמן, אקריליק, תחריט, הדפס משי, צילום.
הציג בתערוכות כלליות: מוזיאון ת"א, פריס.
תערוכת יחיד: בית שגאל חיפה, אלחריזי ת"א ועוד.
זכה במלגות מטעם קרן אמריקה ישראל, קרן משרד החינוך.

אמרנט אברהם (טושק) :

נולד בשנת 1908 בטרנופול שבגליציה, עלה לארץ בשנת 1930. הצטרף ל קיבוץ מזרע בשנת 1931.
ציור גראפי, קישוטי חג, תפאורות.
בשיתוף עם יצחק בן מנחם (משמר העמק) היה ממייסדי ארגון הציירים והפסלים של הקיבוץ הארצי. הציג בקיבוץ מזרע, בבית תינוקות חדש שבנייתו טרם הסתיימה, את התערוכה הראשונה של אמני הקיבוץ הארצי בשנת 1934.
אברהם אמרנט היה איש אשכולות, מחונן בכשרונות ורב מעש בתחומי יצירה רבים. ממעצבי החג והמועד הקיבוצי. מהוגי הגדת הפסח התנועתית הקיבוצית הראשונה וממעצביה, ביחד עם מרדכי אמיתי מקיבוץ שריד (1943). לימים ייסד את המכללה האזורית "אהל שרה" בעמק יזרעאל והיה פעיל בה במשך שנים רבות עד פרישתו לפנסיה.
אמרנט, הוא דוגמא של יוצר שיצירתו היתה שזורה במסכת חיי קיבוצו מראשיתו של הקיבוץ ועד לפטירתו של האמן. כל אירוע בקיבוץ זכה להתייחסות מאוירת שלו. על טושק אמרנט אפשר לומר : "אמן- קיבוץ".
קישוטי החג שעיצב בקיבוצו מזרע, זכו לאחר פטירתו בשנת 1989 להכרה מוזיאלית רחבה, בתערוכה רטרוספקטיבית שהתקיימה במשכן לאמנות בעין-חרוד. ספר קטלוגי המציג את פועלו האמנותי-תרבותי הופק בצמוד לתערוכה. איוריו זכו להיות מוצגים בתערוכת נושא קבוצתית במוזיאון ישראל בירושלים.
בשנת 2004 התקיימה תערוכת הגדות פסח קיבוציות במוזיאון היכל שלמה בירושלים ואף שם זכו איוריו לתצוגה.
השתתף בתערוכות כלליות של אמני הקיבוץ הארצי.
נפטר בשנת 1989.

אפק יורם :

נולד בשנת 1951 בקיבוץ שובל.
ציור, רישום, פיסול.
לימודים: בוגר המדרשה לאמנות רמת השרון (1979-1976).
תערוכות יחיד:
1983 – גלריית הקיבוץ בת"א, גלריית ג'ולי מ (1987), הגלריה בכברי (1988), גלריה טובה אוסמן (1991), גלריה ראש הנקרה (1992), מוזיאון ינקו דאדא בעין הוד (1992), פסל חוץ בת"א (1994), גלריה טובה אוסמן ת"א (1995), מה עשיתי במקלט ? פרידה מת"א (1996), גלריה בארי (1997), גלריית גבעת חביבה (1998), נקודת מפגש – נס ציונה (1999).

תערוכות קבוצתיות:
גלריית הקיבוץ (1981), סלון הסתיו לאמנות עכשיו ת"א (1981), גלריית שנער (1982), מוזיאון ת"א (1982), תל חי 83 (1983), אמנות ישראל בסן פאלו ברזיל (1984), בית האמנים (1985), הבינאלה לפיסול בעין הוד (1992), פיסול ביער הקטן ברעננה (1993), בית האמנים בת"א (1994), גלריית נווה צדק (1996).
פרסים:
1978 – מלגת לימוד בישראל מטעם קרן תרבות אמריקה-ישראל.
1989 - "צילינדר נודד" פרס אמנות לעם.
1998 – מלגת השתלמות בחו"ל קרן התרבות אמריקה ישראל.
1998 – מלגת אמן – מורה משרד החינוך.
1998 – "צילינדר נודד" פרס "אמנות לעם" .
גר ויוצר בפרדס חנה.

אפרת מיכל :

נולדה בשנת 1926 בצ'כיה. עלתה לארץ בשנת 1949, מתגוררת בקיבוץ גבעת חיים מאוחד.
איורים לספרי ילדים בטכניקות שונות.
השתתפה בתערוכה בינלאומית למאיירים באיטליה.

ארנון איתן :

נולד בשנת 1934 בקיבוץ בית זרע.
ציור, רישום, הדפס, קולאז' וטכניקות אחרות.
תערוכות כלליות:
תערוכת אמנים צעירים ברומא, אמני התנועה הקיבוצית בלונדון, אגודת הציירים והפסלים 1970, הדפס אמנותי בישראל במוזיאון ת"א 1974, אמני הקיבוץ בקנדה 1980, ובאוסטריה 1980.

תערוכות יחיד:
בית אורי ורמי נחושתן 1966, תל אביב 1969, בית אבא חושי בחיפה 1971, צוותא ת"א 1978, בית שגאל 1980, גלריית הקיבוץ 1982, בבית שגאל בחיפה 1986, בית אורי ורמי באשדות יעקב 1988, גלריית פרנק ברנדט בפריס 1988, גלריית שרת בגבעתיים 1989.
זכה במדליית כסף ברומא.
איתן ארנון היה בשנות החמישים ממאיירי "על החומה" בטאון השומר הצעיר.
ארנון עוסק בתיעוד חברי קיבוצו מדור המייסדים באמצעות ציור מדויק, בפורמט גדול. עבודותיו אלו מבטאות את תחושת המחויבות הגדולה שלו לדור הראשונים בקיבוצו בית זרע.

ארצי יעל :

נולדה בשנת 1946 במרוקו. עלתה לארץ בשנת 1966 חברת קיבוץ שדות ים.
פיסול בשיש, עץ, ברונזה ועוד.
בתערוכות כלליות: המוזיאון המודרני בפריס.
תערוכת יחיד: גינת תל אביב במוזיאון עין חרוד.
זכתה בפרס ראשון בתערוכה בינלאומית לאמנות מודרנית.

אשכנזי אהרון :

נולד בשנת 1912 בבולגריה. עלה לארץ בשנת 1931, חבר קיבוץ כפר מסריק.
פסל וצייר.
תערוכות של 'קבוצת העשרה' בהן השתתף אשכנזי: בית האמנים בת"א (1955), משכן לאמנות בעין חרוד (1956), מוזיאון ת"א בית דיזנגוף (1957-1956), בית האמנים בחיפה (1957), בית התרבות ר"ג (1957), מוזיאון ת"א בית הלנה רובינשטיין (1960).
עזב את הקיבוץ ב-1962.
נפטר:1993.

אתר (אפטיקר) חיים

נולד בשנת 1902 באוקראינה, עלה לארץ בשנת 1922, ממייסדי עין חרוד.
מראשוני הציירים בקיבוץ. שילב עבודה בענפי המשק עם עבודה בציור. הוא דרש ואף קיבל "ימי ציור", בהם התפנה מעבודתו במשק ועסק בציור. נשלח מטעם קיבוץ עין חרוד להשתלמות אמנותית בפריס עוד בשנות השלושים.
חיים אתר ראה ביצירתו האמנותית יעוד וכן כלי המשמש להעלאת קרנה של האמנות בתוך הקיבוץ . הוא שאף להקים בקיבוצו מוזיאון לאמנות ואף זכה להגשים חזון זה עם הקמתו של המשכן לאמנות בעין חרוד, בסיועו של אהרון ציזלינג .

השתתףבתערוכות כלליות: החל משנת 1925. אמנים יהודיים בפריס (1938), אמני א"י (1942, 1943, 1946). ביוהנסבורג (1946), בניו-יורק (1949), בתערוכות שונות לאחר מותו.

הציג תערוכות יחיד: בבית ברנר בת"א (1936), ובמוזיאון ת"א (1940) . מאוחר יותר השתתף בתערוכות זיכרון (1954, 1959, 1968).
זכה בפרס "ירושלמי" של מוזיאון ת"א (1942), בפרס דיזינגוף של עיריית ת"א (1943), בפרס ההסתדרות (1946).
נפטר בקיבוצו בשנת 1953.

באומן שאול (טולי) :

נולד בשנת 1933 בארגנטינה, עלה בשנת 1956, מאז בקיבוץ עמיר.
ציור שמן, טכניקות של דפוס, רישום צילום, פיסול בבזלת וכו'.
בתערוכות כלליות: 25 שנה להדפס ישראל – ביאנלה לובליאנה.
בתערוכות יחיד: גלריית הקיבוץ, אמסטרדם ועוד.
מיצירותיו הבולטים: יומן אישי (1979), מיקלט בתל חי (1980).
ממארגני תל חי 80.
בעל ידע נרחב בתחום ההדפס האמנותי על כל תחומיו. מורה למאות תלמידים בשטח ההדפס.
הקים בקיבוצו סדנה לפיסול באבן בזלת.
טולי באומן ביחד עם אשתו אילנה הנם יזמים בתחום היצירה הקיבוצית. הקימו את המרכז לאמנויות בגבעת חביבה (1986) ואת סדנת ההדפס בו. יזמו והפיקו את ירחון האמנות "סטודיו".
ארגנו וניהלו את פרויקט "גבול השלום" בגבעת חביבה (1990), כינוס ותערוכה בין תחומית של יוצרים למען השלום.
מהדוברים הראשיים של מפגשי יוצרים בין יהודים לפלשתינאיים סביב המרכז לאמנויות בגבעת חביבה.
טולי הנו חבר בגרעין הקבוע של קבוצת "המשותף קיבוץ" השתתף בכל התערוכות משנת 1980.
הזוג באומן מעורבים בעשייה האמנותית הקיבוצית בתחומים רבים. מארגנים ויוזמים. העלו את הגליל העליון על מפת האמנות הישראלית בשורה של תערוכות סביבתיות ואחרות בתל חי. טולי באומן פיתח לאחרונה קשרים הדוקים עם אמנים ויוצרים בקובה והציג שם מספר תערוכות.

בורשטיין אברהם :

נולד בשנת 1934 בארגנטינה, עלה בשנת 1955, מאז בקיבוץ עין השלושה.
רישום, ציור, פיסול, קונסטרוקטיביזם קינטי.
בתערוכות כלליות: ת"א (1969), לונדון (1973), עוד בת"א, בחיפה וברחבי העולם.
תערוכות יחיד : ת"א (1972), ת"א (1974), ירושלים (1976), ועוד...
זכה בפרס שני ב-1981, ובעיצוב דפים להגדת פסח מטעם האגודה לאמנות יהודית.
אברהם בורנשטיין מרבה בהעמדת "פרויקטים" שהם פיסול חוץ כהגדרתו, ברחבי הארץ וגם בחו"ל.
בשדה התעופה נבטים (1988), ביד ושם (1990), בים המלח (1994), ביער בן שמן (1994), בעיר דכאו בגרמניה (1995), בניצנה (1995), ביער הנשיא בבית שמש (1995), בשדות קיבוץ בארי (1996), בכיכר רבין, ת"א (1998), באתר הקק"ל בחצרים (2001), במועצה המקומית גני תקווה (2003). "שדות" 1989, פרויקט פיסולי בשטח פתוח. הפרויקט מורכב מ-25 שטחי פיסול (שדות של מתכת).

ביטמן מרים :

נולדה בשנת 1943 בקיבוץ דליה.
שמן על בד, שמן על נייר, רישום, תחריט, טכניקות מעורבות.
תערוכות: תערוכת חברי קיבוץ בלונדון (1970), גלריית בית הקיבוץ הארצי (1982), "אמנים מהקיבוץ" תיאטרון ירושלים (1983), גלריית הקיבוץ (1983), תערוכה נודדת ארצות דרום אמריקה (1983), יד לבנים פ"ת (1983), יוני מימד לאמנות חזותית ואמני הקיבוץ (1985-6).
מרים ביטמן שמשה במשך שנים כיו"ר ארגון אמני הקיבוץ הארצי ומשנת 2000 כיו"ר ארגון אמני התנועה הקיבוצית עד סגירתו של הארגון כיחידה עצמאית. הייתה חברה בכל הפורומים המחליטים בנושאי אמנים ויצירה בתנועה הקיבוצית משנות השמונים ואילך.

בינימוב תמר :

נולדה בשנת 1930 בקיבוץ בית אלפא.
פיסול קרמי.
תערוכות כלליות של אגודת אמני הקרמיקה.
תערוכות יחיד: מוזיאון בית וילפריד, בית אורי ורמי נחושתן, בית הקבוץ הארצי, תיאטרון ירושלים, בית האמנים בת"א.

בית-אור אורי :

נולד בשנת 1934 בישראל. מ-1953 חבר קיבוץ גבים.
רישום בעיפרון ופחם, שמן, קולאז', עץ.
תערוכות כלליות: בין השאר תערוכת אמני הקיבוץ בשוויץ, בלגיה, פנמה וכו' (1960) .
תערוכת אמני ישראל בגני התערוכה, אמני הנגב בתערוכת האביב (1979) וכו'.
תערוכת יחיד בגלריית הקיבוץ – לים (1968), ובעוד תערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובחו"ל. פעיל אמנותי בקיבוץ, בנגב, ובתנועה הקיבוצית. ציור בטכניקות שונות, תפאורה, איפור, עיצוב ועיטורי חגים ומסיבות. עלונים, בניינים, תערוכות, סטודיו פתוח, שילוב אמנות בתחום הפרט והקהילה, חוגים לילדים ומבוגרים, יזמות בתחום האמנותי, אוצרות.
אורי בית אור היה מראשי התיאורטיקנים של האמנות הקיבוצית. ממייסדי מכללת "ספיר". בעל השכלה רחבה ותואר ד"ר לתכנון ופיתוח קהילתי ותקשורת (אוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב). כתב מאמרים וחיבורים רבים בתחום היצירה הקיבוצית והאחרת.
בשנת 1995 ריכז אורי בית אור צוות בין תחומי מהתק"ם לבדיקת הנושא: "אמנות ואמנים בקיבוץ המשתנה". לראשונה ניסו לארגן את היוצר הקיבוצי על בסיס עסקי, בעקבות השינויים המתחוללים בתנועה הקיבוצית.
עזב את הקיבוץ בשנת 1996.

בן-יעקב יוחנן :

נולד בשנת 1913 בגרמניה, עלה לארץ ב-1933, מאז בקיבוץ הזורע.
ציור, פיסול בעץ .
בתערוכות כלליות רבות בארץ ובחו"ל.
תערוכות יחיד : צ'מרינסקי, יפו העתיקה, יד לבנים בפ"ת, בית שגאל בחיפה, בית האמנים במינכן, גרמניה.
יצירותיו נמצאות במקומות מרכזיים בארץ.
זכה בפרס דובינר, פרס דיזנגוף, פרס עיריית מינכן.
נפטר בשנת 2003 בקיבוצו.

בן-מנחם יצחק :

נולד בשנת 1903 בווארשה, פולין. עלה ב-1924, מאז בקיבוץ משמר העמק.
ציור, תחריטי עץ ולינולאום, פיסול, קרמיקה ואיורים.
עבד בחקלאות, סבל מחולי ואף נסע להחלמה בצרפת. בסוף שנות העשרים סירב קיבוצו לאשר לו יום בחודש לאמנות על חשבון עבודה. סירוב זה יצר אצלו מוטיבציה לארגן את אמני הקיבוץ הארצי הבודדים תחת כנפי ארגון יציג, מסודר שיילחם על זכותם להכרה ולימי השתלמות וציור. בשנת 1934 ייסד את ארגון הציירים והפסלים של הקיבוץ הארצי ביחד עם אברהם אמרנט ממזרע. היה מזכירו הראשון של הארגון בשנותיו הראשונות.
יצחק בן מנחם יצר קשר עם "בצלאל החדש" בירושלים, ובעידוד המורים-האמנים מרדכי (ברונשטיין) ארדון והפסל זאב בן-צבי ארגן ימי השתלמות לאמני הקיבוץ הארצי.
שנים רבות שימש מורה לאמנות במוסד החינוכי במשמר-העמק.
השתתף בתערוכות רבות ואף הוציא קטלוגים מעבודותיו. לאחר פטירתו בשנת 1969, הוקמה קרן לעידוד היצירה הצעירה בקיבוץ הארצי הנושאת את שמו ושם בתו זיוה ז"ל.

תערוכת יחיד : תל אביב (1955), ירושלים (1959), רומא ומילנו (1960).
הוציא שני אלבומים : תחריטי לינולאום, ורשמי הווי ונוף.

ליצחק בן- מנחם שמורה זכות ראשונים. בעזרת עקשנותו וההכרה בחשיבות היצירה הקיבוצית ומיסודה, הוקם ארגון הציירים והפסלים של הקיבוץ הארצי בתקופה שבה שכנו רוב הקיבוצים באוהלים ובצריפים. הייתה זו תקופת מחסור וצנע וכל המאמץ הופנה לבניית הקיבוץ. לא פשוטה הייתה דרכו של יצחק, אך בסופו של מאבק ניצחה עקשנותו, ובסוף שנת 1934 הוקם הארגון היציג הראשון של אמנים בתנועה הקיבוצית, בתערוכה שהתקיימה במזרע.

יש לציין שהכרות אישית של בן מנחם עם מרדכי (בורנשטיין) ארדון והפסל זאב בן-צבי הביאה את השניים להיות כמורי דרך אמנותיים ומליצי יושר לאמני הקיבוץ הארצי בראשית דרכם האמנותית. הם פתחו את שערי "בצלאל החדש" לקורסים תקופתיים לאמני הקיבוץ הארצי, ובכך גרמו הן לביסוס השכלתם האמנותית והן לביסוס מעמדו של היוצר בחברה הקיבוצית.

על פועלו של בן מנחם ויסוד הארגון, ראה גם במאמרו של אברהם אמרנט, שפורסם בספר "מוזה בשחור לבן" בעריכתו של יובל דניאלי.

בן-צבי ירמיהו :

נולד בשנת 1944 בקיבוץ רמת יוחנן.
ציור, צילום, עיצוב תפאורות, גרפיקה ושירה.
למודי אמנות ב"אורנים".
השתתף בתערוכות יחיד וקבוצתיות.
מעורה בחיי התרבות והיצירה של קיבוצו. כרזותיו לחגים, חתונות ושאר אירועים מקומיים נהפכו לשם דבר.
קיבוצו רמת יוחנן הפיק אלבום מרשים מכרזותיו, שנתלו בחדר האוכל לכבוד חגי ואירועי הקיבוץ. "פתח לנו שער" נקרא האלבום, ואכן אוסף הכרזות לחג ומועד של בן-צבי פותחים לנו שער רחב ומרשים של יוצר מקומי בשרות התרבות הפנים-קיבוצית כיד המסורת הטובה של רמת יוחנן.

בר-און יוחאי :

נולד בשנת 1956 בקיבוץ גלאון.
חיתוכי לינולאום.
חי ויוצר בקיבוץ גלאון.
תערוכות: גלריית הקיבוץ.
תערוכה קבוצתית : לינה משותפת בית הלנה רובינשטיין ת"א. חיתוכי הלינולאום של בר און בתערוכה מבוססים על צילומי הילדות שלו .

ברגל חיים :

נולד בשנת 1922 בפולין מ-1947 בקיבוץ שער הגולן.
ציורי שמן, גואש, גיר, הדפס עץ, בטון.
בתערוכות כלליות של אמני ישראל, קבוצות שונות במוזיאונים שונים.
תערוכות יחיד: משכן לאמנות בעין חרוד, יד לבנים בפתח תקווה, גלריית הקיבוץ, בית האמנים בת"א, חיפה, ירושלים, בית אורי ורמי נחושתן. זכה בפרס ע"ש דבורה דוידסון, במילגת משרד החינוך ובפרס העצמאות של המועצה האזורית עמק הירדן.
התחיל את יצירתו הקיבוצית כריאליסט המושפע מהאסכולה של הריאליזם החברתי, אך עד מהרה היה מראשוני מעצבי הזרם המופשט בתנועה הקיבוצית.
חיים ברגל לחם במלחמת העולם השניה כפרטיזן ביערות סביב עיירת הולדתו קוריץ'. תקופת המלחמה השאירה חותמה על יצירתו, גם (ואולי בעיקר) בתקופה המופשטת שלו.
האמן הושפע גם מהיות קיבוצו ישוב ספר המופגז לעתים מהרמה הסורית (במלחמת השחרור נשרפו כליל כל עבודותיו משרפה שנגרמה בזמן הקרבות בקיבוץ).
נפטר: 1987.

ברנהרד יוסף :

נולד בשנת 1932 בברלין, גרמניה, עלה לארץ ב-1938. משנת 1950 בקיבוץ סעד.
ציור, תחריט, שטיחים – צמר ואקרילן, ציורי קיר.
בתערוכות כלליות: בתל אביב ובשער הנגב.
פרויקט עתיר ממדים של ציורי קיר בתחנת הכוח של מפעלי ים המלח בסדום.
תיעוד הפרויקט הוצג בצוותא ת"א בשנת 1997.

ברק אופירה :

נולדה בשנת 1943 בישראל, משנת 1961 בקיבוץ גונן.
רישום, טמפרה ושמן, טכניקה מעורבת.
בתערוכות כלליות: בית שגאל בחיפה (1976), גלריית הקיבוץ (1979), אמני הגליל בצפת (1979), בקנדה (1979), בברזיל (1979), גרמניה (1981).
תערוכות יחיד : גלריית הלוי בת"א (1967), גראפיקה 3 חיפה, מבט ת"א (1981), ועוד. במונטריאול ובטורונטו (1982).
זכתה במילגת קרן שרת ב-1966 וב-1967.

גבע אביטל :

נולד בשנת 1941 בקיבוץ עין שמר.
מהיוצרים המחדשים והמקוריים של דור הבנים. בוגר המכון לציור ופיסול ע"ש אבני בת"א.
בשנות השבעים החליט לעזוב את הציור ולהתמסר לניסויים ויצירה בתחום האקולוגי, הגיאוגראפי, התרבותי, החינוכי והפוליטי. גבע החל בודק שורה של נושאים שהיו אצלו על סדר היום.
מקצת מתערוכותיו באותה עת :
הציג ב"סלון הסתיו", בביתן הלנה רובינשטיין.
"5 חדרים" תערוכה קבוצתית בבית האמנים בירושלים.
הציג במוזיאון ישראל בירושלים 3 ק"מ של צינורות מתכת שלתוכם הושמעו צלילי מוסיקה שחיבר יוסי מר חיים.
סימון מינימליסטי של כבישי הקיבוץ.
"מושג+אינפורמציה" במוזיאון ישראל. הציג ניסוי התיישבותי.
פרויקט נחל חדרה.
תערוכה בגלריית "האוס" בלונדון.
ציג בבית האמנים בירושלים לשון של פרה (1974).
תערוכה בגלריית הקיבוץ (1978).
ציג במוזיאון ת"א בתערוכה "אמן – חברה – אמן" (1978).
תערוכת "גבולות" במוזיאון ישראל (1980).
1993-1980 - שקד על פיתוח החממה בעין שמר.
הקמת החממה בביאנלה בוונציה באוצרות של גדעון עפרת.
הפקת קטלוג אלבומי "חממה" טקסט : גדעון עפרת לכבוד הביאנלה בוונציה.
תערוכה בגלריה בשוודיה של ברכת דגים בשנת 2005.

גבע ציבי :

נולד בשנת 1951 בקיבוץ עין שמר.
ציור ופיסול.
הציג בתערוכות כלליות: "גבולות", מוזיאון ת"א, סלון הסתיו 50, תערוכת קיץ בגלריה שנער, "זהות פוליטית" בגלריית הקיבוץ, "רוח אחרת" במוזיאון ת"א(1981), "תל אביב בירושלים".
תערוכות יחיד נבחרות : גלריית הקיבוץ (1979 ועוד תערוכות נוספות לאורך השנים), גלריה ירושלמית (1979), גלריית ג'ולי מ. ( 1984ועוד תערוכות נוספות לאורך השנים), מוזיאון ישראל (1984), בוסטון (1984), מוזיאון ת"א (1988), גלריה אנינה נוזיי (1990), משכן לאמנות בעין חרוד (1994), גלריה אמברוזינו גלרי במיאמי (1997), ארט פוקוס ירושלים (1999), הגלריה בקיבוץ בארי, הגלריה בקיבוץ ראש הנקרה (2000), גלריית אוניברסיטת הנגב (2000).
פרסים ומלגות: מלגת למודים בניו יורק מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל (1984).
פרס קולינר לאמן צעיר מוזיאון ישראל (1985).
עזב את הקיבוץ.

גוטרמן יעקב

נולד בשנת 1935 בפולין, עלה לארץ ב-1950, מאז בקיבוץ העוגן.
רישום, ציורי אקוורל ושמן.
3 תערוכות יחיד.
אייר עשרות ספרים לילדים, לנוער ולמבוגרים. שימש במשך שמונה שנים כמאייר "השבוע בקיבוץ הארצי".
יעקב גוטרמן שכל את בנו רז בקרב על הבופור בשנת 1982. מאז לא נח ולא שקט לגנות ולהוקיע את המלחמה הארורה הזו. הוא רתם בין היתר את יצירתו למאבק, ובכך הפך אותה לכלי נשק פוליטי ואישי.
כילד ניצול שואה שהוריו נספו בה, מרבה גוטרמן לחנך ולהסביר, ולצאת לסיורים בפולין עם בני נוער ואחרים. יעקב גוטרמן מלבד היותו צייר ורשם, מרבה בכתיבה ובתרגום.

גומפל מרדכי :

נולד בשנת 1912 בגרמניה. עלה ב-1939 לקיבוץ שדה נחום.
ציור, רישום, צבע על נייר, פיסול, מוזאיקה וקולאז'ים.
מרדכי גומפל לא הסתגר ב-ד' אמות הסטודיו הקיבוצי שלו ופתח מעגלים רחבים יותר.
בימים עבד כרועה צאן ובמקביל לעבודתו יצר קשר עם האמנים: חיים אתר מעין חרוד, שבו ראה אב רוחני ומודל לחיקוי של אמן קיבוצי, ליאו רוט ושלום סבא מאפיקים והפסל יצחק דנציגר. גומפל ודנציגר שניהם דוברי גרמנית, נהפכו לידידים, כאשר גומפל שורה לעתים קרובות בסטודיו של דנציגר בת"א. גומפל מושפע מדנציגר ומסגנונו "הכנעני" והיה עד ליצירתו הידועה "נמרוד". משנת 1939 פעיל האמן בין אמני הקיבוץ המאוחד. ארגן סמינר לציירים ופסלים של הקיבוץ המאוחד בגבעת השלושה עוד טרם הוקם ארגון יציג של אמני התנועה (1945). גומפל הזמין את דנציגר וחיים אתר להנחות את הסמינר. סמינר זה היה נקודת מפנה באשר דנציגר, שהיה שנוי במחלוקת, נשא בו הרצאה על האמנות הכנענית ואילו אתר דיבר על האמנות בגולה. שתי מגמות קוטביות באותו סמינר שסימנו את קווי העתיד של אמני הקיבוץ המאוחד.
את דרכו הפיסולית התחיל גומפל עוד בהיותו חבר קיבוץ (ראש אישה – 1946), מכל מקום השפעתו של דנציגר על יצירתו הפיסולית של האמן הייתה רבה. הוא יצר מספר פסלי אבן במגמה ארכאית.
עזב את הקיבוץ בשנת 1949.
קטלוג על האמן ויצירתו בשם "פסיפס של חלומות" עם מבוא רחב של גליה בר אור יצא לאור בצמוד לתערוכה רטרוספקטיבית שלו, במשכן לאמנות בעין חרוד שהתקיימה בשנת 2004.

גור יונה :

נולד בשנת 1946 בקיבוץ עמיר. חבר קיבוץ שדה יואב.
ציור, הדפס (רשת, תחריט, ליטוגראפיה).
בתערוכות כלליות רבות בארץ ובחו"ל, כגון גרפיקה ישראלית "גילארט" (1979), בית יד לבנים בת"א (1979), שיקגו (1979), יפו העתיקה (1981).
תערוכות יחיד: הדפסים בצוותא ת"א ( 1979), בית עלי אשקלון (1980), ליטוגראפיה אגודת הציירים בת"א (1981).
זכה במלגה מטעם קרן דבורה דוידסון (1975).
יונה גור הנו גם משורר שהוציא בהוצאת ספריית פועלים ספר ציורים ושירים מפרי עטו.

גלברט דן :

נולד בשנת 1918 בהמבורג, גרמניה. עלה ב-1941 לקיבוץ אלונים
צייר קריקטורות, גרפיקאי.
מציירי הקריקטורות הבולטים בתנועה הקיבוצית. מאייר את "בקיבוץ" שבועון הקיבוץ המאוחד. הקריקטורות שהופיעו בשבועון נהפכו לספר בשם "פנימי בהחלט" (1954). דן גלברט ניכן בעין בוחנת ומבקרת אך תמיד בחיוך ובנועם הליכות. קל לחיות עם ביקורתו של דן אפילו היא דוקרת, באשר כל כולה באה מתוך אהבת המקום והאדם. ספרו של דן נהפך למותג. למעלה מחמישים שנה לאחר הופעת הספר עדיין ההומור והחיוך שבו רלוונטיים כבעבר. בעשור למדינה בשנת 1958 הוציא לאור את הספר "משפחת ישראל".
בשנת 1958 היה המעצב הראשי בתערוכת הקיבוץ במבואות חיפה. באותה שנה היה גם חבר הצוות הישראלי לעיצוב הביתן הישראלי בתערוכה הבינלאומית בבריסל. במשך השנים עיצב עשרות תערוכות בינלאומיות בארץ ובעיקר בחו"ל.
בשנת 1968 עיצב את תערוכת צה"ל.
עיצב תערוכות קבועות במוזיאון "בית וחמי הגטאות".
בשנת 1993 עיצב את "תערוכת היקים" שנדדה ב-21 ערים בגרמניה.
היה למעצב הבית של מפעלי כור כאשר מאיר עמית קרא לו "לדגל". עיצב את סמל כור.
עיצב עשרות כרזות בשרות מוסדות ממשלתיים וציבוריים.
דן גלברט שלא למד גרפיקה מעולם היה לנשיא אגודת הגרפיקאים בישראל.
עזב את הקיבוץ וחי בחיפה.
נפטר בשנת 2000.

גלס ערי :

נולד בשנת 1897 בגרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון והתבססותם עלה לארץ ישראל לקיבוץ יגור.
היה טיס בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה.
למד ב"באוהאוס" בדאסו אצל וולטר גריופיוס, שם התמחה בחיתוכי עץ ולינוליאום.
היה מורה לציור ומלאכה בגימנסיה בברלין. לא היה מקום לאריק גלאס היהודי והסוציאליסט וכאשר נוכח בזוועות הראשונות של העידן החדש נמלט לפלסטינה.
ביגור בפנאי בין עבודה לעבודה הכין סדרה של עשרים הדפסים אשר נקראו "לעבור את הלילה", המבטאת את זוועות הנאצים. הסדרה למרות הזוועות שהיא מציגה מסתיימת בנימה אופטימית, הוא קורא לקרבן לקום ולהתקומם. הסדרה מסתיימת בניצחון החרות. הסדרה רוכזה באלבום שיצא בשנת 1943 בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
ערי גלס עזב את קיבוצו.
נפטר בשנת 1973.

גלעדי אהרון

נולד בשנת 1907. עלה לארץ בשנת 1929 והתיישב בקיבוץ אפיקים, בו חי עד שנת 1948.
רכש את השכלתו האמנותית באקדמיה לאמנות של לנינגרד בשנים 1923-1926. למן שנת 1948 החל להציג את ציוריו במסגרת של תערוכות יחיד בגלריות ובמוזיאונים בארץ.

נמנה על מייסדי 'אפקים חדשים' והשתתף בשלוש התערוכות הראשונות שערכה הקבוצה, אחר-כך פרש ממנה.
משנת 1955 החל להציג באירופה ובארצות הברית. זכה בפרס ברזיל-ישראל בשנת1957, פרס דיזנגוף בשנת 1959, , ופרס ההסתדרות בשנת 1960.

ציוריו מצויים באוספי המוזיאונים החשובים בארץ ומתארים הווי ונוץ ארצישראלי. בתקופת היותו חבר קיבוץ צייר את הווי החיים והעבודה בקיבוץ.

דוידסון דבורה :

נולדה בשנת 1911 בארץ ישראל, משנת 1943 חברת בית אלפא.
דבורה דוידסון נולדה ביפו. אביה, משולם, בן העליה השניה, היה פועל, בנאי ומנהל עבודה ב"אחוזת בית". עקב סיבוכים חייתה המשפחה בתקופת מלחמת העולם הראשונה בריישא (ז'אשוב, בגליציה המערבית בפולין). בשנת 1924 חזרה המשפחה לארץ. בשנים: 1928-1926 למדה בסטודיו של יצחק פרנקל. השתלמה גם בפריס בשנת 1933. הייתה מורה כללית ובשנותיה האחרונות מורה לציור במוסד החינוכי בבית אלפא.
תערוכת יחיד ראשונה שלה התקיימה בגלריית כ"ץ.
נפטרה בספטמבר 1953 לאחר מחלה.
בזמן שהותה של דבורה בריישא הרבתה לצייר את השוק ודמויותיו. הייתה קשורה לעולם התיאורים של שלום עליכם. על רישומיה כתב מרסל ינקו: "דבורה יודעת לספר ברגש פיוטי, באמוציונאליות: אך אין בתמונותיה שום תיאור ספרותי, שום מעשה שהיה. היא מספרת לנו בצניעות רבה... בדרך גראפית ופלסטית מלאת רגש ומיסטיות. אלו קווים מוזיקליים עשירי כוח וצבע".
בשנת 1998 נערכה לאמנית תערוכת זיכרון בגלריה של מרכז האמנויות בגבעת חביבה.
לאחר מותה הוקמה קרן מלגות על שמה לעידוד אמנים צעירים בקיבוץ הארצי.

דומני דרורה:

נולדה בשנת 1950 בקיבוץ מרחביה.
חיה ויוצרת בתל אביב.
בשנת 1998 השתתפה דרורה דומני בתערוכה קבוצתית בשם "שבת בקיבוץ" במוזיאון ע"ש אורי ורמי נחושתן ובאוצרות של טלי תמיר. שנים אחרי עזיבתה את הקיבוץ חוזרת דומני ביצירותיה אל קיבוצה.
"דרורה דומני יצרה מפגש מקביל בין דמויות האבן בפיסול הגותי (המאות ה-14-13) לבין דמויות המייסדים של מרחביה, הקיבוץ שבו נולדה: שתי קבוצות אחידות של פורטרטים, האחת מתוך ספר ישן שנרכש בחנות יד שניה ומכיל צילומי פסלים מימי הביניים המאוחרים, והשניה קבוצת מייסדי הקיבוץ שנתקבעו בזיכרונה כדמויות מאובנות חסרות חיים. לאחר שנים רבות של ניכור מוחלט בינה לבין ה"מייסדים", שעליהם נמנים גם הוריה, שימשו לה דמויות האבן המדיבאליות מאי שם – נשים קלועות צמות ועגולות לחיים, גברים חלומי מבט – כמטאפורה מגשרת שאיפשרה לה לשוב ולהתבונן ב"אנשי האבן" מן העמק ולנסות לפענח את יחסה אליהם" (טלי תמיר "שבת בקיבוץ" – 1998).
גם בתערוכה "לינה משותפת" (2005) אף היא באוצרות של טלי תמיר, שהתקיימה בבית הלנה רובינשטיין בת"א, מקיימת דרורה דומיני חשבון נפש עם האידיאולוגיה הקיבוצית. המיצב "אופק גבות", הגבות השעירות, הן פרט מזיכרונות הילדות של האמנית. הגבות שהיו תלויות בחדר האוכל הקיבוצי כחלק מדיוקנו של סטאלין מאזכרות גם את גבותיו של מאיר יערי חבר קיבוצה ומנהיג השומר הצעיר ומפ"ם. הגבות מסמלות את האופק הרעיוני ,
"את גובה המבט: מורם ומרחיק ראות. זהו המבט האוטופי, עתיר הפתוס החזוני, הרואה את העתיד, אך מחמיץ את ההווה" (טלי תמיר "לינה משותפת" 2005).
דרורה דומני הציגה בתערוכות רבות במיטב הגלריות והמוזיאונים הנחשבים בארץ.
כמו כן הציגה בחו"ל.

דורצ'ין יעקב :

נולד בשנת 1946 בחיפה. משנת 1968 חבר קיבוץ כפר החורש.
רשום, פיסול.
מהפסלים הבולטים בדור שלאחר קום המדינה.
הציג עשרות תערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובחו"ל במוזיאונים ובגלריות מרכזיות.
זכה במלגות ובפרסים נחשבים.
פסליו מוצבים במקומות רבים בארץ.
תערוכות קבוצתיות מרכזיות:
1969-1968 קבוצת 10+.
1985 - "שנתיים איכויות מצטברות" מוזיאון ת"א .
1986 - "דלות החומר" מוזיאון ת"א.
1987 - מפגש תל חי.
1988 - 40 אמנים ישראלים מוזיאון ברוקלין בניו יורק.
1991 - "אמנות ישראלית עכשיו" מוזיאון ת"א.
1991 - "המשותף ברזל" פיסול חוץ מוזיאון הרצליה.
1991 - "צפון" המוזיאון הפתוח בתפן.
1992-1991 - "מקום" פיסול ישראלי עכשיו" המוזיאון לאמנות ישראלית בר"ג.
תערוכות יחיד מרכזיות:
1969 - גלריית מבט, ת"א.
1978 - גלריית הקיבוץ.
1980 - ג'ולי מ. ת"א.
1987-1985 גלריית גורדון ת"א.
1990- המוזיאון לאמנות ישראלית בר"ג.
1990 - הביאנלה של ונציה
1991 - גלריה "אלפא דרוק", אאכן, גרמניה.
1992- 80 שנה לתנועה הקיבוצית, בית רסקו ת"א.
1995 - מוזיאון ת"א.
פרסים: פרס שר החינוך והתרבות לציור ופיסול 1989.

דיין חנה :

נולדה בשנת 1936 בפולין, עלתה ב-1943. מ-1966 בקיבוץ גבעת עוז.
פיסול בחוט ורשת ברזל.
תערוכות יחיד : בית וילפריד ישראל (1976), בית הקיבוץ הארצי (1979), גלריית הקיבוץ.

דניאלי יובל :

נולד בשנת 1943 בקיבוץ המעפיל, חבר הקיבוץ.
אמן מתעד.
בוגר המכון לציור ופיסול ע"ש אבני בת"א (מתלמידיהם של שטריכמן, פרופס, עוקשי ווכסלר). עם סיום לימודיו קיבל מלגת השתלמות בחו"ל מקרן אנגלית.
שילב תמיד יצירה אמנותית עם חיי קיבוץ פעילים. שימש כמה פעמים כמזכיר קיבוץ וכחבר בוועדת החברה של הקבוץ הארצי בשנות השמונים. מעורב בפעילות פוליטית וציבורית במשך שנים רבות.
הציג תערוכות רבות בארץ ובחו"ל. הייה ממייסדי קבוצת "המשותף קיבוץ", שהגיבה באמצעים אמנותיים על המתרחש בתנועה הקיבוצית ובמדינה (בין חבריה: דב אור-נר, חיים מאור, יעקב חפץ, דב הלר, טולי באומן, יוסף הוכמן ויובל דניאלי).
מעורה בשיח האמנותי הקיבוצי, שותף לפורומים מחליטים בנושאי יצירה ואמנות.

סביבה רעיונית רגשית

רוב יצירתו האמנותית שאובה מהסביבה הרעיונית והרגשית אליה קשור האמן. מאז שנות השבעים משלב דניאלי ביצירתו, אלמנטים תיעודיים שיוצרים קשר עם ההיסטוריה היהודית, הציונית והקיבוצית לאורך השנים, מתוך עניין ורצון לומר באמצעות קשר זה דבר מה על ההווה והעתיד.
שילוב זה מתבצע באמצעות קולאז'ים הנבנים מחפצים ותצלומים שיוצרים עבודה תלת ממדית, שבהמשך מתגבשת למיצבים המשלבים בתוכם תחומי יצירה נוספים.
מזה עשר שנים קשור האמן לתיעוד האמנותי בתנועה הקיבוצית, במסגרת עבודתו כמרכז חטיבת האמנים בארכיון השומר הצעיר בגבעת חביבה.
יובל דניאלי משמש כאוצר ראשי של "יד יערי" (מרכז לחקר ותיעוד השומר הצעיר), ארכיון השומר הצעיר ו"מורשת" (מרכז לחקר תנועות הנוער בתקופת השואה ע"ש מרדכי אנילביץ') מוסדות הקשורים לגבעת-חביבה.

מייצבים ופרויקטים:

"ארכיאולוגיה ערכית" (1982) סדרת תערוכות ומייצבים ובשיתוף מחלקת "אור וארוע" של ההסתדרות. באמצעות דמותו של א.ד. גורדון טיפל האמן בכרסום הערכי בתנועת העבודה, וברצון לחדש ערכיה כקדם.
"בין חלון למציאות" – נושא החלונות חוזר אצל דניאלי בתדירות גבוהה בעיקר בשנות השבעים והשמונים. באמצעות החלון הממשי משקיף דניאלי על המתרחש בסביבתו הקרובה.
"ברושים" - עצי הברוש שעטפו את פרדסי המעפיל קיבוצו של האמן, הם מזיכרונות הילדות החזקים שלו. לימים נעקרו הברושים ביחד עם הפרדסים. נושא הברוש מלווה את דניאלי ביצירתו לאורך שנים רבות (האלבום "רקויאם לברוש" שייך לסדרה זו).
"בין אלכסנדר לקוליאוני" – על דמותו של הפרש. זה השומר על שדותינו וזה הכובש והמנצח. בין אלכסנדר זייד כמיתוס של גיבור עובד אדמה לבין דמותו של "קוליאוני" הגנרל המנצח והכובש המונצח בכיכר העיר (פסלו של ורוקיו). מספר פסלים בנושא מוצבים במקומות שונים בארץ (המשכן לאמנות בעין-חרוד, הטירה בגעש, מרכז אמנויות בגבעת-חביבה, מוזיאון בית השומר בכפר-גלעדי) נושא זה הוצג במספר תערוכות בארץ.
"נעלי עבודה" - פרויקט שתיעד את פירוק הסנדלריה בקיבוצו. הוצג במספר מוזיאונים וגלריות בארץ (1997).

נעלי עבודה - יובל דניאלי

המגדל כסמל קיבוצי אולטימטיבי

עם השתכללות המדיה הדיגיטאלית נכנס דניאלי לתחום וכיום הוא יוצר בעיקר תערוכות הקרובות ללבו, שמשלבות דימויים חזותיים מההיסטוריה והעבר הישראלי. אלה תערוכות מוזמנות או יזומות על ידי האמן. לאחרונה (פברואר 2005) עיצב ואצר דניאלי תערוכה גדולה לכבוד 80 שנה לעיר עפולה, שהייתה בראשיתה מרכז להכשרות הקיבוצים והתנועה ההתיישבותית בעמק יזרעאל.

נעלי עבודה - יובל דניאלי

השבר - יובל דניאלי