הקיבוץ נוסד על ידי שתי קבוצות של עולים עולים מרומניה וגרמניה בוגרי 'השומר הצעיר'. קיבוץ 'במעלה' הורכב מעולים מרומניה ומטרנסילבניה, אשר עברו הכשרה בחקלאות ובחרושת והתארגנו כקבוצה בארץ מוצאם. בשנת 1933 החלו חברי הקבוצה לעלות לישראל. החברים שהגיעו לארץ שהו בכפר מל"ל, בהדר רמתיים ובעיקר במגדיאל, התפרנסו מעבודה בחקלאות ובעבודות מזדמנות והמתינו לעליה על הקרקע.

קיבוץ 'במפנה' הורכב מעולים מגרמניה, אשר רובם עברו הכשרה חקלאית בדנמרק ומיעוטם - בגרמניה, בצרפת ובאנגליה. בשנת 1933 החלו חברי הקבוצה לעלות לישראל. החברים שהגיעו לארץ שהו בכרכור והתפרנסו מחקלאות (בעיקר מעבודה בגן הירק), מעבודות בניה בגן שומרון ומסבלות בנמל חיפה.

באפריל 1939 אוחדו שני הקיבוצים בעקבות החלטה של מזכירות 'הקיבוץ הארצי'. ב-1 במאי 1939 עלה הגרעין המאוחד על הקרקע ברמת מנשה והקים את קיבוץ דליה. הקיבוץ הוקם כישוב 'חומה ומגדל' והמתיישבים התגוררו בתחילה במחנה אוהלים. בקיץ 1940 החלה בניית ישוב הקבע בקרבת הכפר דליית אל-רוחה שתושביו עזבוהו לאחר קבלת פיצויים מקק"ל.

האדמות שעמדו לרשות קיבוץ דליה היו דלות, מכוסות באבנים וברובן במדרונות תלולים. למרות הקשיים והמחסור במים, השקיעו המתישבים מאמצים גדולים בהכשרת הקרקע, בסיקול האבנים, ביעור ובגידול גן הירק. הם הצליחו לטעת יותר מ-600 דונם של עצי חורש ויער ולפתח ענפים חקלאיים: פלחה, מטעים, כרמי ענבים וזיתים, דיר צאן, רפת, לול ומכוורת.  בשל הצורך במקורות פרנסה נוספים המשיכו חברי הקיבוץ לפתח את המסגריה, מבשלת הסבון ובתי המלאכה שאותם הפעילו לפני העליה על הקרקע. המסגריה התפתחה  למפעל למדי המים 'ארד'. מבשלת הסבון התפתחה למפעל לסבון ודטרגנטים 'זהר-דליה'.

למרות תנאי החיים הקשים פרחה בקיבוץ הפעילות החברתית והתרבותית. בשנת 1944 נערך בדליה כנס המחולות הראשון לריקודי עם בהשתתפות תושבי האזור. בשנה זאת נקלטה בקיבוץ חברת הנוער הישראלית הראשונה. בשנת 1947 נערך כנס המחולות השני שהיה לאירוע המוני בהשתתפות 25,000 איש מכל רחבי הארץ. בשנה זאת נערך בדליה קורס מכ"ים ארצי של הפלמ"ח. בשנת 1949 נקלטה חברת נוער עולה מהונגריה 'ניר חדש'. במהלך השנים נקלטו בקיבוץ  חברות נוער נוספות מרומניה, מאיראן ומישראל.

בשנת 1950 נמצאו מאגרי מים גדולים בקידוחים שערכה חברת 'מקורות' באדמות הקיבוץ. לתגלית היתה השפעה גדולה על הקיבוץ שסבל מאז הקמתו ממצוקת מים קשה. התגלית הביאה לשינויים משמעותיים בענפי החקלאות ובפני הקיבוץ. לראשונה נשתלו גינות ודשאים וחורשות אשר שינו לחלוטין את נוף הקיבוץ. בשנת 1951 הוקם בית התרבות הראשון, 'בית יצחק'. באותה שנה נערך בדליה כנס המחולות השלישי. כנסים נוספים נערכו בשנים 1958 ו-1968. בשנת 1958 נחנכו חדר האוכל החדש ו'בית מרים', מרכז לתרבות, ללמוד אמנות וספריה.

בשנים האחרונות עבר הקיבוץ תהליכים של הפרטה ושינוי אורחות החיים. הקיבוץ מוגדר כ'קיבוץ מתחדש' ומופעל בו דגם 'רשת בטחון'. חברי הקיבוץ מתפרנסים מתעשיה ('זהר-דליה' ו'קבוצת ארד'), חקלאות (גדולי שדה, מטעים, צאן), תיירות, שרותים ועסקים קטנים.