'המשביר לעולה' הוקם במטרה לספק בתנאי אשראי מיוחדים מוצרים ומצרכים לאגודות הצרכנים שהוקמו במושבי העולים. מכיוון שהתושבים במושבים אלו עדיין לא היו מסוגלים להחזיק בכוחות עצמם את הצרכניות קיבל על עצמו 'המשביר המרכזי' תפקיד זה.
באותה תקופה לא היה גורם שדאג לריכוז, למיון ולשיווק של התוצרת החקלאית במושבי העולים. 'המשביר לעולה' קיבל על עצמו את התפקיד ודאג להעברת התוצרת ל'תנובה'. בניגוד למקובל בחקלאות העובדת, ניתן התשלום לחקלאי עם מסירת התוצרת לצרכניה.
'המשביר לעולה' פעל ב-260 מושבי עולים, כפרי עבודה ועיירות פיתוח. בסוף שנות ה-50, בעקבות ההתפתחות של מושבי העולים, הועברו הצרכניות לאחריותם של נבחרי הצרכנים במושבים, כשבמקביל הוקמו מסגרות עצמאיות של ארגוני קניות אזוריים.
