ריטוב ישראל  

למד משפטים באוניברסיטה בדניפרו-פטרובסק (ייקטרינוסלב). מפעילי תנועת 'צעירי ציון' ברוסיה ומראשי העוסקים בפעילות ציונית שם לאחר המהפכה. לאחר הפילוג ב'צעירי ציון' היה מראשי תנועת צ"ס, היה חבר מרכז המפלגה וניהל את לשכת המפלגה לרוסיה, קווקז וסיביר. בשנת 1921 עבר לפולין וגם שם נמנה עם ראשי תנועת צ"ס וערך את פירסומיה של התנועה. היה חבר מרכז 'החלוץ' בפולין וערך את פירסומיו. בשנת 1925 השתתף באיחודם של פועלי ציון וצ"ס בפולין. היה מראשי המשרד הארצישראלי המרכזי לפולין בווארשה, ניהל את מחלקת העבודה שלו וסייע לעלייתם של רבבות עולים וחלוצים. בשנת 1932 עלה לארץ-ישראל. היה חבר מזכירות 'האיחוד העולמי', חבר הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית, וחבר המועצה הארצית של מפא"י. היה חבר ה'הגנה', יושב ראש קרן היסוד בישראל והשתתף בקונגרסים ציוניים. היה מפעילי מרכז הקואופרציה. ביולי 1934 נבחר ליו"ר המרכז ושימש בתפקיד עד לשנת 1969. ערך את בטאון מרכז הקואופרציה, 'שיתוף'.