הוועידה הששית של ההסתדרות נערכה בשלושה כנסים: הראשון - ד'-ה' בסיוון תש"ה (20-21.11.1944); השני - י"ד-י"ט בשבט תש"ה (18.1-2.2.1945); השלישי - כ"ד בתשרי תש"ו (1.10.1945). בוועידה השתתפו 423 צירים אשר נבחרו על ידי 106,420 חברים. מספר בעלי זכות הבחירה היה 137,000. הרכב צירי הוועידה: מפא"י - 226 צירים, התנועה לאחדות העבודה - 75, 'השומר הצעיר' ו'הליגה הסוציאליסטית' - 65, 'פועלי ציון שמאל' - 22, 'העובד הציוני' - 13, 'עליה חדשה עובדת' - 13, 'העובד הדתי' - 5, רשימת תימנים מאוחדת' - 2, 'פועלי העם' - 1, רשימת כ' - 1.

הכנס הראשון של הוועידה נערך בסמוך להכרזת המלחמה של ארגוני הפורשים (אצ"ל ולח"י) נגד ממשלת המנדט הבריטי. הדוברים בכנס הביעו התנגדות למאבק צבאי ותמיכה בהמשך המאבק הציוני-המדיני וכן קרא להמשך ההתגייסות לחי"ל. בהחלטה שהתקבלה פה אחד נאמר: 'נתגלתה אחדות גמורה בראיית הסכנה הצפויה מן הטרור למפעל הציוני, לתנועה הציונית, לישוב ולתנועת הפועלים, ועל ההכרח של מלחמה בטרור עד לעקירתו'. וכן הוחלט פה אחד 'לשקוד על הבטחת הקיום וההתפתחות של יחידות המגן'. נושאים נוספים שעלו על סדר היום: הרכב הוועדה המרכזת, מגבית ההסתדרות, החלטות.

הכנס השני נפתח בדברי הספד לברל כצנלסון, שנפטר זמן קצר קודם לכן. דוד רמז סקר את עניני ההצלה, המאמץ המלחמתי וההתגייסות. הוגשו סקירות על פעילות ההסתדרות בתחומי העבודה, האיגוד המקצועי ועוד. רחל כצנלסון-שז"ר הציגה את הישגי הפועלת והאשה העובדת בשנים שקדמו לכנס וסיכמה את דרישות הפועלות מההסתדרות. בין הנושאים שעלו על סדר היום: לקראת הבאות, על הגולה והארץ, העבודה השכירה בקואופרטיבים, דרגת המשכורת בהסתדרות, החלטות.

הכנס השלישי נערך בסימן תחילתה של תקופת המאבק של הישוב בבריטים, שהוכרזה לאחר שממשלת הלייבור בבריטניה דחתה את הדרישה הציונית להעלאת שרידי השואה לארץ ולהקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל. הנושאים שעלו על סדר היום: קונגרס הפועלים הבין-לאומי, המצב המדיני, החלטות.

בין ההחלטות המרכזיות של הוועידה:

א) הקמת איגודים ארציים נוספים של פועלי חרושת, בנין, תובלה וים.
ב) אישור דרגת משכורת מתוקנת.
ג) הזמנת 'הפועל המזרחי' והסתדרות המורים להצטרף להסתדרות הכללית.
ד) הקמת מרכז התרבות 'אהלו' להנצחתו של ברל כצנלסון.