בשנת 1941 החל 'המשביר המרכזי' לפעול גם בתחום התעשיה. במסגרת הפעילות הקים 'המשביר המרכזי' מפעלי יצור עצמאיים, רכש מפעלים קיימים או הפך לשותף בהם. בשנת 1964 הוקמה ב'משביר המרכזי' מחלקה מיוחדת לטיפול בתעשיה. במהלך השנים התפתחה המחלקה לחברה-בת בשם 'המשביר לתעשיה ', שהיתה בבעלות משותפת של 'המשביר המרכזי' וחברת העובדים.

בשנת 1967 הועברה הבעלות על 'המשביר לתעשיה' במלואה לידי חברת העובדים. בתאגיד 'המשביר לתעשיה' נכללו באותה תקופה תשעה מפעלים (בבעלות מלאה או חלקית): 'שמן', 'מטע' (ליצור מרגרינה), 'סלילים' (טקסטיל), 'מוצרי נייר', 'לחמנו' (מאפיה), 'המלחים' (מתכת), המגפר (נעליים), טחנות קמח ומפעלי סוכר. בידי 'המשביר המרכזי' נותרה בעלות חלקית במפעלים: 'נשר' (מלט), 'צינורות', 'כימיקלים ופוספטים' ועוד. בשנת 1968 מכר 'המשביר לתעשיה את 'המלחים' ופתח מפעל חדש, 'ערד סריגה'.

בשנת 1973 התמזג 'המשביר לתעשיה' עם תאגיד 'כור' ומפעליו שולבו בחטיבות השונות של 'כור'.