גרעין המייסדים נוסד בשנת 1938 בגרמניה על ידי חניכים של תנועת 'הבונים'. באותה שנה החלו חברי הגרעין לעלות לישראל ולקבל הכשרה בגבעת חיים. בדצמבר 1939 הקימו פלוגת עבודה ברעננה שכונתה 'הגרעין רעננה'. חברי הקבוצה, בראשותם של גיורא יוספטל וסנטה יוספטל, ביקשו להקים קיבוץ שכולו עולים מגרמניה, להבדיל מהקיבוצים האחרים, שרוב חבריהם יוצאי מזרח אירופה.
ב-11 במרץ 1945 עלתה קבוצת חלוץ על הקרקע באדמות הכפר ח'ביזה ברמת מנשה. הנקודה שהוקמה היתה ישוב יהודי בודד בלב כפרים ערביים. כעבור שנה עבר הקיבוץ למקום הקבע. עשר השנים הראשונות בקיבוץ היו קשות. למרות המאמצים הגדולים, התקשו החברים להתקיים מחקלאות בשל המחסור בקרקעות מתאימות ובמים. כתוצאה מכך סבל הקיבוץ מעזיבות רבות. לאחר מלחמת העצמאות נוספו לקיבוץ קרקעות נוספות ובשנת 1955 הושלמה מכסת הקרקע.
בשנות ה-60 התפתח גלעד והתייצבה החקלאות. בקיבוץ נקלטו גרעינים של תנועת 'הצופים' שחיזקו אותו מבחינה חברתית. בתחילת שנות ה-70 נחתם הסכם שותפות עם משמר העמק במפעל 'תמה תעשיית פלסטיק'. במהלך שנות ה-70 הצטמצמה החקלאות ונסגרו ענפי הלול, הדיר, הפרדס ומטע הנשירים. בשנת 1986 הוקם מפעל 'ביוגל', המייצר ערכות בדיקה למחלות של בעלי חיים.
קיבוץ גלעד שייך כיום לזרם השיתופי בתנועה הקיבוצית ומנהל אורח חיים בהתאם. ענפי המשק: חקלאות (מטעי אבוקדו ורימונים, רפת, בקר, גידולי שדה), תעשיה (המפעלים 'תמה' ו'ביוגל') ועבודות חוץ.
שם הקיבוץ הוא סימלי, לזכר חברי תנועת 'הבונים' שנספו בשואה. היישוב נקרא בעבר 'אבן יצחק' על שם יצחק הוכברג, עסקן ציוני מדרום אפריקה, שתרם את הכספים לרכישת אדמות היישוב.
