עיתון קומוניסטי בשפה הערבית שהחל לצאת בשנת 1944, בתחילה כביטאון של 'הליגה לשחרור לאומי'. בשנת 1948 היה לבטאון מק"י, ובשנת 1965 - לביטאון רק"ח. מייסדי העיתון היו אמיל חביבי, ששימש כעורך ראשי עד 1989, פואד נאסר ואמיל תומא. העיתון שירת בנאמנות את המפלגות שפירסמו אותו. מאז 1948 נסגר פעמיים: ב-1952 לחודש (יחד עם 'קול העם') בשל ביקורת על עמדת הממשלה ביחס לממשלת קוריאה וב-1988 בשל מאמרים שפורסמו לקראת יום האדמה. מהקמתו ועד 1965 הופיע 'אל איתיחאד' כשבועון, בשנים 1983-1965 - פעמיים בשבוע ומ-1983 - כיומון.
