ב28-27 באוגוסט 1932 הוקם בצ'לסי ליד העיר דטרויט שבארצות הברית ארגון 'חרות ב''. הארגון הוקם בעזרת הארגון החקלאי האמריקאי-יהודי 'חרות'. בארגון 'חרות ב'' היו 65 חברים מ-19 ערים שונות בארצות הברית, אשר ביקשו לעלות לישראל ולהקים מושב עובדים. הארגון רכש אדמות בעמק חפר וחברת 'יכין' נטעה בהן פרדסים. הוסכם ש'יכין' תמשיך לעבד את הפרדסים שש שנים עד לעליית חברי הארגון לארץ. בשנת 1933 נוסד המושב רישמית וחברים מהארגון החלו להתיישב במקום. בשנת 1937 הוחלט להפסיק את הקשר עם 'יכין' ולהעביר את האחריות לעיבוד הפרדס לחברים שכבר עלו לארץ. חברי הארגון החליטו שלא לחלק את האדמות לחלקות נפרדות, אלא לעבדן במשותף ולעבור לדגם של מושב שיתופי. כבר בשנים הראשונות הוחלט שלא להתבסס על הפרדס בלבד ובשיתוף עם תנועת המושבים וכפר ויתקין הוקם מפעל 'תופז' לעיבוד תוצאת הפרדס. במהלך השנים הורחב הפרדס, ניטעו מטעים, הוקמו בריכות דגים והתפתח ענף הלול לרביה ולפיטום, הוקם מפעל הדפוס שה"ר ובשנות ה-70 הוקם מפעל הבשר 'הוד לבן'.

אחרי מלחמת העולם השנייה הצטרפו ליישוב משפחות מקנדה, מדרום אפריקה ומישראל. המושב נקרא בתחילה 'חרות אמריקה' וגם 'חרות ב''. בשנת 1958 הוחלט לשנות את שמו ל'בית חרות'. בשנת 1994 נבנתה למושב הרחבה.