הקבוצה נוסדה עלי ידי גרעין 'אבוקה' שהוקם ברומניה על ידי בוגרי תנועת 'גורדוניה'. בשנת 1934 הקבוצה הראשונה מבין חברי הגרעין עלתה לארץ ישראל והתיישבה בפרדס חנה. בשנים הבאות הצטרפו אליה קבוצות נוספות מחברי הגרעין שהגיעו לארץ. החברים עבדו בפרדסי המושבה וביבוש ביצות כבארה. החברות עבדו בעיקר בעבודות משק וכביסה. ההכנסות שימשו לרכישת פרות, עופות, סוסים וכלים חקלאיים. חברי הקבוצה חכרו קרקעות מחברת פיק"א, זרעו בהם פלחה והכשירו עצמם להקמת קיבוץ עצמאי.

ב-11 ביולי 1941 עלתה הקבוצה על הקרקע בעמק בית שאן. ערב העלייה על הקרקע בעמק בית שאן עברה הקבוצה משבר קשה. כ-40% מהחברים עזבו אותה מכיוון שלא רצו להתיישב במקום המיועד. מרביתם נשארו לגור בפרדס חנה. החברים הנותרים התיישבו מדרום לנווה איתן וגרו בתחילה בחאן ערבי ישן שהיה במקום ובחושות מאולתרות. לרשותם הועמדו אלפיים דונם שהוכשרו לגידולי פלחה, ירקות ומטעים. שני נחלים סמוכים סיפקו מים. בסוף שנת 1941 הצטרפה לקיבוץ כהשלמה קבוצת 'שדמות' של בוגרי 'גורדוניה' מאוסטריה ומפולין, חברי ההשלמה עלו לארץ בשנת 1939, עברו הכשרה בגינגר ובבן שמן ואחרי כן התמקמו בהרצליה ועבדו בפרדסי המושבה. הצטרפותם הכניסה רוח חדשה לחיי החברה. המשק החקלאי התרחב, הוקמו מגדל מים, בתי מלאכה וחדר אוכל.

עם הזמן החלו עימותים בין שני הגרעינים על רקע סידור העבודה והזכות לקבלת דירות קבע. פער הגילים, הרקע השונה ויחסים אישיים מעורערים החמירו את המצב. למרות שהמצב הכלכלי היה טוב יחסית, המצב החברתי היה רעוע. מחלת הקדחת, החום בעמק בית שאן והמצב הבטחוני באזור הקשו גם הם על המתישבים. בסוף שנת 1945 עזבה קבוצה גדולה של חברים, רובם מהמייסדים. בשנים 1948-1946 פרשו עשרות חברים נוספים, רובם מאנשי 'שדמות', ובשנת 1949 התפרקה הקבוצה. תנועת 'חבר הקבוצות' שלחה למקום גרעינים זמניים, וסיפקה הדרכה חברתית, בתקווה למצוא קבוצה שתתיישב במקום באופן קבוע. בשנת 1952 נותרו במקום כ-20 חברים שהחליטו לעבור לישובים אחרים. האדמות נמסרו לעיבוד למשקי הסביבה. במבנים הנטושים של אבוקה הוקמה חווה חקלאית של 'יצור ופיתוח'.

.