בשנת 1919 רכשה חברת 'קהילת ציון' האמריקאית את אדמות רובע אל-נצרה בעמק יזרעאל. האדמות נרכשו בכספי החברה וקרן היסוד  סייעה בהצטיידות.  'קהילת ציון' תכננה להקים במקום מושבה שתיקרא על שם  הלורד בלפור, אבי הצהרת בלפור, וליישב שם אנשים מקרב חבריה באמריקה. בתחילה הוקמה במקום חווה שנוהלה על ידי פקיד והעסיקה עשרות פועלים שכירים. 'קהילת ציון'  לא הצליחה להקים את המושבה המתוכננת והמוסדות המיישבים הציעו להקים במקום מושב עובדים עבור חיילים משוחררים מהגדודים העבריים. אנשי 'קהילת ציון' סירבו בתחילה, אולם בסופו של דבר הסכימו להקים יישוב שחלקו מושבה וחלקו מושב עובדים. ב-2 בנובמבר 1922 התיישבו במקום פועלים מחוות בלפוריה, פועלים ותיקים ובעלי משפחות ממקומות שונים בארץ וכן חיילים משוחררים. כל משפחה קיבלה 100 דונם קרקע, בית ורפת. בשנים הראשונות ניסתה 'קהילת ציון' ליישב במקום חלק מחבריה, אך ההצלחה היתה מעטה.

הבתים והרפתות שנבנו במקום בכספי 'קהילת ציון' היו בתי בטון ואבן ובעלי גגות רעפים, והיו ברמה גבוהה בהשוואה למבנים ביישובים האחרים שניבנו בכספי קרן היסוד. בשנת 1923 הפך היישוב למושב עובדים, המושב השלישי לאחר נהלל וכפר יחזקאל.

למרות התנאים הנוחים יחסית, סבל הישוב ממשברים קשים שגרמו למתיישבים רבים לעזוב. הבעיות נבעו בעיקר מנסיבות הקמתו המיוחדות של הישוב. ההרכב החברתי היה בעייתי, חלק מהמתיישבים נבחרו על ידי האיחוד החקלאי וחלקם על ידי 'קהילת ציון'. הם לא עברו תהליך של גיבוש חברתי ושררו ביניהם חילוקי דיעות וניגודי אינטרסים. בניגוד לעקרונות מושב העובדים, לחלק מחברי המושב היו אדמות פרטיות ולאחרים - אדמות קק"ל,  וכתוצאה מכך נפגעו גם עקרונות הקנייה והמכירה המשותפים.  עקרון העזרה ההדדית  לא התקיים וכתוצאה מכך נפגע גם עקרון העבודה העצמית. שני הגופים שהקימו את היישוב, 'קהילת ציון' ומחלקת ההתיישבות, התנערו מאחריות והמתיישבים התקשו להשיג את המימון הנדרש לפיתוח המשקים. כתוצאה מקשיי הפרנסה עסקו חברי המושב בספקולציות בקרקעות, צברו חובות, השכירו חדרים ופתחו חנויות, בניגוד לעקרונות מושב העובדים.

בשנת 1934 סיימו המתיישבים חפירת באר חדשה, שתרמה להרחבת החקלאות המקומית ולאפשרויות הפרנסה. בשנת 1939 הועברה אדמת המושב לקק"ל ונחתמו חוזי חכירה עם קרן היסוד.

כיום מתפרנסים תושבי המושב מחקלאות ומעבודות חוץ. ענפי המשק החקלאי העיקריים: שקדים, זיתים, פרדסים, רפת, לול, צאן, פלחה.

היישוב נקרא על שם