בשנת 1913 החליטו אחדים מחברי ארגון 'השומר' להקים נקודת שמירה בפתחו המערבי של ואדי ערה, שתשמש גם כתחנת ביניים בין יהודה לבין העמק והגליל. הם התיישבו בחירבת כרכור על הדרך ההיסטורית ממישור החוף לעמק יזרעאל. התנאים הקשים, הקדחת, המחסור במים והריחוק מכל מקום יישוב, היקשו מאד על המתיישבים. מספר קבוצות ניסו להתיישב במקום, אך הן לא הצליחו.
בשנת 1917 התיישבו במקום עשרה חברים מקבוצת 'אחדות'. הם התגוררו בשני צריפים ואורווה, עיבדו 500 דונם קרקע והיו להם 20 בהמות עבודה ושמירה. בשנת 1921, לאחר מלחמת-העולם הראשונה, הגיעה למקום פלוגת בונים מראש העין, מאנשי 'גדוד העבודה'. הפלוגה בנתה חצר מבוצרת בשטח 4 דונם, שהוקפה חומת אבן בגובה 2 מטר עם חרכי ירייה ושער ברזל גדול. בחצר נבנה בית קומותיים מאבן, שנועד להכיל את אנשי המקום בעת צרה. גם אנשי 'גדוד העבודה' לא הצליחו להחזיק במקום, והוא נעזב שוב.
ב-1 ביוני 1927 התיישבו במקום אנשי קבוצת 'עין גנים' של 'השומר הצעיר', שעלו ארצה מפולין בשנת 1924 ושהו בעין גנים בפתח תקווה. באותה שנה נמנה עין שמר עם ארבעת הקיבוצים שייסדו את תנועת 'הקיבוץ הארצי'. בראשית שנות ה-30 הצטרף לקיבוץ גרעין 'שומריה' מפולין. חיי הקבוצה היו קשים ביותר ורבים מהחברים חלו בקדחת. בשנת 1934 חוברה החצר לרשת החשמל, ובשנת 1935 נמצאו במקום מים רבים שגרמו למהפך בהתפתחות המשק. ב-1938 נרצחו שניים משומרי המקום בהתקפת כנופייה ערבית. במלחמת העולם השניה היה במקום בסיס גדול של הצבא הבריטי. בגבול עין שמר התקינו הבריטים מנחת מטוסים. בהמשך הצטרפו לקיבוץ גרעינים נוספים מפולין ובוגרים של עליית הנוער.
הקיבוץ נקרא על שם שמר, מלך שומרון העתיקה, או על שם הרי השומרון הסמוכים, או על שם תנועת 'השומר הצעיר', או על שם גרעין 'שומריה'.
במקום שיחזור של 'החצר הישנה' של עין שמר מימי 'השומר' ו'גדוד העבודה'.
הקליקו על המדורים 
