מושב עובדים. המייסדים היו חברי 'ארגון א'', קבוצת חלוצים שהגיעו מרוסיה ומפולין בעליה השלישית. הארגון הוקם על ידי הוועד המרכזי של מפלגת 'הפועל הצעיר'. חברי הקבוצה עברו הכשרה חקלאית ביבנאל, בנהלל, בעין-חרוד, במקווה ישראל בתל יוסף, בכנרת ובדגניה. הקבוצה התארגנה להתיישבות בנהלל ועלתה על הקרקע בשנת 1927 בתל א-שמאם הסמוך לנהלל. המושב תוכנן על ידי האדריכל ריכרד קאופמן, מהמתכננים הבולטים באותה תקופה ודבר זה ניכר בתוכניתו המעגלית, המאפשרת ריכוז של מבני הציבור במרכז וחלוקה שווה של הנחלות. בשנות ה-30 הצטרפו למושב משפחות נוספות מגרמניה.
כפר יהושע היה מושב עובדים בעל אופי שונה מקודמיו. המייסדים היו צעירים, רווקים ובני העלייה השלישית, ולכן החיים במושב היו ברוח סוציאליסטית-מהפכנית יותר מאשר במושבי העובדים שהוקמו לפניו. המייסדים ראו בשיוויון ערך עליון, אפילו על חשבון חופש הפרט. רמת השיתוף הבסיסית היתה גבוהה יותר מאשר במושבי העליה השניה. המייסדים ניסו ליצור צורת יישוב שמשלבת מושב וקיבוץ. הם פיתחו שיטת אשראי מיוחדת: בראש המושב עמדה ועדה כלכלית שניהלה את הפעילות הכלכלית של המושב. כל ההכנסות של חברי המושב רוכזו בידיה והיא היתה אחראית על ההוצאות. הוועדה שסיפקה לכל חבר את הנחוץ למשפחתו ולמשק שלו באופן שוויוני ללא קשר להכנסותיו. למשקים החלשים ניתן אשראי גדול יותר כדי לסייע להם להתפתח. הוועדה החליטה גם על ההשקעות הנחוצות.
שנים רבות נחשב כפר יהושע לאחד המושבים האידאולוגיים, מבחינת שמירה על עקרונות המושב: העבודה העצמית, העזרה ההדדית והקנייה והמכירה המשותפות. בשנת 1998 פקד את המושב משבר ארגוני, שבעקבותיו פורקה האגודה השיתופית, השיווק המאורגן והערבות ההדדית. כיום כל משק מתנהל באופן עצמאי מול המוסדות החיצוניים.
בכפר 90 נחלות חקלאיות, רובן פעילות. ענפי החקלאות העיקריים הם: גדול בקר לבשר, רפת חלב, גדול צאן, מכוורת, לולים, מטעים, ירקות וגידולים אורגניים. בכפר יש מכון תערובת אזורי בבעלות האגודה החקלאית.
המושב נקרא על שמו של יהושע חנקין, גואל אדמות עמק יזרעאל. במקום נמצא 'בית חנקין', מוזיאון לטבע ולידיעת הארץ ובו גם פינת הנצחה ליהושע חנקין.
מדרום למושב נמצאת תחנת תל א-שמאם של 'רכבת העמק' שנסעה מחיפה לצמח. בשנת 2005 שוחזרה התחנה על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ובמקום נפתח מוזיאון 'רכבת העמק'.
הקליקו על המדורים 
