מייסדי הקיבוץ הם בחלקם חברי קיבוץ בית הערבה, שפונו מישובם במלחמת העצמאות, ובחלקם - חברי גרעין א' של תנועת 'הבונים' מארצות הברית וקנדה.

קיבוץ בית הערבה הוקם באוקטובר 1939 בצפון ים המלח על ידי בוגרי תנועת 'המחנות העולים' ובוגרי חברת נוער ב' מאשדות יעקב שעלו לארץ ישראל בשנת 1938. למרות התנאים הקשים הצליחו מייסדי בית הערבה להיאחז במקום ולהקים בו משק חקלאי. בשנת 1947 הצטרפה אליהם הכשרת הפלמ"ח מעוז א' של בוגרי 'המחנות העולים'.  עם פרוץ מלחמת העצמאות נותק הקיבוץ ממרכז הארץ והיה נתון במצור. לאחר הכרזת המדינה ופלישת צבא ירדן לארץ החל פינוי של המתיישבים מחשש לגורלם. ב-20 במאי 1948 הושלם הפינוי. הקיבוץ נתפס בידי הערבים, נבזז ונהרס כליל. בתום המלחמה נותר האזור בתחומי ממלכת ירדן. התושבים שפונו מבית הערבה עברו לצפון הארץ. תומכי מפא"י שביניהם הקימו את קיבוץ גשר הזיו ואילו תומכי מפ"ם - את קיבוץ ראש הניקרה.

גרעין הבונים א' עלה ארצה מארצות הברית בשנת 1948. חברי הגרעין קיבלו הכשרה בארצות הברית, בקנדה וברמת יוחנן.

ב-27 בינואר 1949 עלו חברי שני הגרעינים על הקרקע בגליל המערבי בסמוך לנהריה.  שמו של הישוב ניתן לו על שמו של הכפר הערבי א-זיב ששכן במקום ולזכרם של 14 לוחמי הפלמ"ח שנפלו בפיצוץ גשר נחל כזיב הסמוך בליל הגשרים ביוני 1946. במהלך השנים הצטרפו לקיבוץ חברים נוספים מתנועת 'הבונים' בארצות הברית, מתנועת 'הצופים' בישראל, מחברות נוער שהתחנכו בקיבוץ וכן משפחות. 

חברי הקיבוץ מתפרנסים מחקלאות (מטעים, גדולי שדה, תרנגולי הודו), תעשיה (מפעל 'פוליזיו' למוצרי פלסטיק), תיירות (חדרי אירוח), שירותים (תחנת דלק, השכרת מבנים) ועסקים קטנים.

בשלהי שנות ה-90 החל הקיבוץ בתהליכי הפרטה מקיפים, שהושלמו בשנת 2004 עם גמר שיוך מגרשים ודירות לחברים. באדמות הקיבוץ נבנתה שכונת הרחבה  קהילתית ובה נקלטו 230 משפחות נוספות. בישוב פועלת אגודה שיתופית חקלאית המאגדת את החברים והנכסים של 'הקיבוץ הישן'. הוקמה אגודה שיתופית קהילתית שבה חברים תושבי הקיבוץ ותושבי ההרחבה הקהילתית. אגודה זאת אחראית על ניהול אורחות החיים והשירותים של הקהילה המורחבת.