מישובי 'חומה ומגדל'. גרעין המייסדים הוקם על ידי בוגרי מחזורים 1930 ו-1931 של בית החינוך לילדי עובדים בתל-אביב. חברי הגרעין השתייכו לתנועת 'הנוער העובד' וקיבלו הכשרה בבית הספר החקלאי בן-שמן וכן בדגניה א' ובכינרת. בשנת 1934 הקימו מחנה זמני במושבה מגדל, התגוררו במקום והתפרנסו מעבודה בפרדסים ובמטעים של איכרי המושבה. חלקם עבדו במקומות מרוחקים כמו  סדום וגדר הצפון. במגדל הצטרפו אליהם קבוצות הכשרה של 'הנוער העובד' מעין חרוד, גבעת ברנר ותל יוסף.

אחרי פרוץ המרד הערבי בשנת 1936 החכירה חברת פיק"א לחברי הקבוצה לעיבוד חלק מאדמותיה בבקעת גינוסר. פיק"א, שרצתה למנוע השתלטות הערבים על האדמות, הסכימה שחברי הקבוצה יקימו במקום מחנה אוהלים שיאפשר להם לשמור על האדמות. ב-25 בפברואר 1937 עלו חברי הקבוצה על הקרקע והקימו מחנה אוהלים וסביבו חומה ומגדל. עם העלייה  על הקרקע הצטרפו ליישוב בוגרי מחזור א' של בית הספר החקלאי 'כדורי', וביניהם יגאל אלון. בתחילה היתה הקבוצה מפוצלת לשניים, חלק במגדל וחלק בגינוסר. בשנת 1939 הושלם מעבר כל חברי הקבוצה לגינוסר.

חברת פיק"א חששה מהשתלטות חברי הקיבוץ על האדמות ודרשה שיתפנו מהמקום בסוף הקציר, בהתאם להסכם המקורי עימם. הם לא התפנו וניהלו משא ומתן ממושך עם החברה במטרה להמשיך להישאר במקום. עם החמרת המצב הביטחוני נבנו בתי קבע, אולם המתישבים נמנעו מהשקעות גדולות במקום מחשש שיפונו. המשא ומתן על עתיד המקום נמשך כעשר שנים, כאשר היישוב ממשיך לגדול ולהתפתח, למרות שפיק"א והסוכנות היהודית אינן מכירות בו ואינן מעבירות לו תקציבים. בשנת 1947 הושג הסכם שעל פיו החכירה פיק"א את האדמות לקיבוץ והסוכנות התחילה להעביר לו תקציבים. בשנת 1951 הופשרו היחסים עם פיק"א אשר הלוותה לקיבוץ כספים לשם פיתוחו.

בשנים שלאחר הקמתו סבל קיבוץ גינוסר מהתנכלויות של השכנים הערבים. שדות הוצתו והיו קטטות ותקריות ירי.  ערב הקמת המדינה היה בגינוסר בסיס חשוב של ה'הגנה' ושל הפלמ"ח. בחורשת גינוסר נוסדה והתאמנה פלוגה א' של הפלמ"ח וממנה יצאה לפעולות רבות. בשנת 1954, בעקבות הפילוג בתנועת 'הקיבוץ המאוחד' עברו לגינוסר 70 מחברי עין גב, ילדיהם וחברי גרעין הכשרה. לאוכלוסית גינוסר נוספו 140 נפש, אשר היוו חיזוק משמעותי לקיבוץ.

בשנת 1939 החל הקיבוץ לפתח את ענף הדייג. בנוסף להיותו ענף פרנסה היה לענף זה תפקיד בשמירה על הריבונות היהודית והישראלית בכנרת. לפני הקמת המדינה שיתפו דייגי גינוסר ועין גב פעולה במאבקים עם הדייגים הערביים על שטחי דיג. לאחר הקמת המדינה ועד למלחמת ששת הימים מימשו הדייגים מגינוסר ועין גב בפעילות הדיג את הריבונות הישראלית בכינרת מול הסורים. בשל ריבוי המטיילים והמתארחים באזור החל הקיבוץ לפתח באמצע שנות ה-40 את ענף התיירות והאירוח. בשנת 1964 הוקם בחורשת הפלמ"ח בית ההארחה 'נוף גינוסר'. בסמוך לו הוקם בשנות ה-80 'בית יגאל אלון - מוזיאון אדם בגליל'.

בשנים האחרונות עבר הקיבוץ תהליך של הפרטה ושינוי אורחות החיים. חברי הקיבוץ מתפרנסים מחקלאות (גידולי שדה, בננות, פרי הדר, פירות סובטרופיים, רפת, דיג, מעבדה ומשתלה לשתילי בננות), תיירות (מלון 'נוף גינוסר', כפר נופש, גן אירועים, בית יגאל אלון) ועסקים קטנים.