המייסדים הם יוצאי שלוש הכשרות פלמ"ח של תנועת 'השומר הצעיר'.

חברי הכשרת מסילות ('במערכה') היו בוגרי חברת נוער עולה ג' מרומניה, שקיבלו הכשרה בקיבוץ מסילות. חברי ההכשרה התגייסו לפלמ"ח באפריל 1948 והשתחררו באפריל 1949. במלחמת העצמאות שירתו בחטיבת 'יפתח' ולחמו בבגליל, במרכז ובדרום.

חברי הכשרת ניר דוד-חצור היו בוגרי חברת נוער עולה מצ'כיה שהתחנכה בניר דוד וקיבלה הכשרה בחצור. חברי ההכשרה התגייסו לפלמ"ח באפריל 1948 והשתחררו באפריל 1949. במלחמת העצמאות שירתו בחטיבת 'הנגב' ולחמו בדרום.

חברי הכשרות נגבה א' וב' היו בוגרי גדוד 'אילון' הארצי שהגיעו מקיני תל-אביב, ירושלים, חדרה, קריית-חיים, חיפה, פתח-תקווה ורחובות, וחברים צעירים מגדוד 'אילון צעיר' מאותם קינים. חברי הקבוצה קיבלו הכשרה בנגבה, התגייסו לפלמ"ח בינואר 1948 (נגבה א') ובאפריל 1948 (נגבה ב') והשתחררו באפריל 1949. במלחמת העצמאות שירתו חברי ההכשרה בחטיבות 'הראל' ו'הנגב' והשתתפו בקרבות בירושלים ובדרום. ההכשרה הגדולה התפלגה לשלוש קבוצות. אחת מהן, של יוצאי הקינים מרכז תל-אביב, רחובות, חדרה וקרית חיים, התאחדה עם הכשרות מסילות וניר דוד-חצור. חברי הקבוצה המאוחדת יצאו להכשרה משותפת בשמיר וב-14 ביוני 1949 הקימו את קיבוץ ברעם. הקיבוץ הוקם על אדמות הכפר המרוני בירעם, שפונה מתושביו במלחמת העצמאות.

חברי הקיבוץ התגוררו שנתיים בבתי הכפר בירעם, כשהחברים בונים את בתיהם ואת ענפי המשק הראשונים על גבעה סמוכה. בשנת 1951 עברו החברים אל מקום הקבע. במקום נבנו חמישה צריפים, רפת, לול, דיר ומגדל מים קטן, שאגר את המים ממעין קרוב וכן את המים שהובלו ממעיין פרוד. תנאי החיים הקשים במקום גרמו לעזיבות לא מעטות, אך גם חישלו את החברים והגבירו את האמונה בחברה שיתופית ובצרכיה החלוציים והבטחוניים של המדינה. קיבוץ ברעם, שמקפיד על שמירת אורח החיים הקיבוצי, היה הקיבוץ האחרון שביטל את הלינה המשותפת של הילדים בשנת 1992. כיום הוא בין הקיבוצים האחרונים שאינם מופרטים כלל. במהלך השנים הצטרפו לקיבוץ גרעינים של התנועה מישראל ומצרפת ובוגרי חברות נוער.

שם הקיבוץ ניתן לו על שם יישוב יהודי מתקופת התלמוד, ששמו נשמר בשם הכפר המרוני בירעם, ששכן במקום עד מלחמת העצמאות.