הקיבוץ הראשון של תנועת 'המחנות העולים'. המייסדים הם חברי 'קבוצת החוגים' מהגימנסיה העברית 'הרצליה' בתל אביב, שהקימו בשנת 1926 תנועת נוער בשם 'תנועת החוגים'. קבוצה זאת, שלימים נקראה 'החוג הזקן', הקימה סניפים בירושלים, בחיפה ובתל אביב. בשנת 1930 התאחדה 'תנועת החוגים' עם 'לגיון הצופים' מירושלים ועם בוגרי 'הצופים' מהקהילות בחיפה, בחדרה ובפתח תקווה. התנועה המאוחדת נקראה 'המחנות העולים'.

באוקטובר 1928 הקימו שבעה עשר מבוגרי 'תנועת החוגים' קבוצת עבודה בחדרה. כעבור שנתיים עברו לעמק יזרעאל, בתחילה לעין טבעון (כפר יחזקאל) ועבדו שם בבנין. לאחר שנה עברו למחנה ליד מעיין חרוד, שם שהו ארבע שנים. האדמות שעמדו לרשותם היו מעטות ולכן התפרנסו באותן שנים בעיקר מעבודות חוץ: בחברת האשלג בים המלח, בתחנת הכח בנהריים, בחברת המלח בעתלית, בבניין וסלילה ובסבלות ברכבת. הקבוצה גדלה וקלטה חברים מתנועות 'המחנות העולים' ו'הצופים' מחיפה ומירושלים וכן עולים מגרמניה, מפולין, הולנד, עיראק, סוריה. קבוצה שיצאה לפרדסי רעננה התגבשה כיחידה נפרדת והקימה בהמשך את קיבוץ מעוז חיים.

בשנת 1934 רכשה קק"ל את אדמות שאטה. באביב 1935 נחפר קידוח מים ראשון בסמוך לכפר הנטוש שאטה והחל עיבוד האדמות. ב-10 בדצמבר 1935 עלתה קבוצת חלוץ על הקרקע במקום. בשנת 1936 עבר הקיבוץ לנקודת הקבע. בשנת 1938 הושלם מעבר החברים ממעיין חרוד לבית השיטה. אדמות היישוב היו דלות מאד עם סלעים ואבנים רבים. הגשמים היו מעטים והיה מחסור במים. המתיישבים הצליחו להתגבר על הקשיים ולפתח את ענפי המשק.

לפני הקמת המדינה היה במקום בסיס של הפלמ"ח. רבים מחברי הקיבוץ שירתו ב'הגנה', בפלמ"ח ובצבא הבריטי.

במהלך השנים נקלטו בקיבוץ קבוצות ובודדים מגרמניה, פולין, רומניה, הולנד ומארצות נוספות וכן גם בוגרי התנועה מהארץ. בקיבוץ התחנכו עשרות קבוצות הכשרה, נוער עולה ונוער מהארץ. חלקם הקימו אחר כך יישובים חדשים (ביניהם איל, רגבים, נתיב הל"ה, כיסופים, צובה, קדמה ועוד) וחלקם השלימו יישובים קיימים (ביניהם מעגן מיכאל, צובה, רגבים, אורטל, נערן). בעת הפילוג ב'קיבוץ המאוחד' עברה קבוצה גדולה מחברי הקיבוץ לאיילת השחר וחברים מתל יוסף עברו לבית השיטה.

מאז נוסד הקיבוץ הוקדשה תשומת לב רבה לחיי התרבות והחגים. הושם דגש על שילוב בין המסורת היהודית לבין התרבות היהודי המתחדשת. ביזמתו של אריה בן-גוריון הוקם במקום ארכיון ומכון החגים הבינקיבוצי 'שיטים'.

שם היישוב כשמו של יישוב מקראי בעמק יזרעאל: 'וינס המחנה עד בית השיטה' (שופטים ז', כ"ג). השם השתמר כנראה בשמו הערבי של המקום, שאטה.