הקיבוץ הוקם על ידי גרעין של עולים מפולין ומרוסיה חברי תנועת 'הבחרות הסוציאליסטית'. הגרעין הוקם בשנת 1934, ועבר הכשרה במגדיאל. ב-1 באוקטובר 1939 עלה הקיבוץ על הקרקע ביערות הכרמל כיישוב 'חומה ומגדל'. הקיבוץ הוקם כישוב יהודי בודד בלב הכרמל וכעבור שנה עבר הקיבוץ למקום הקבע. בהמשך הצטרפו גרעין נוסף של 'הבחרות הסוציאליסטית', גרעין עליית הנוער מגבעת חיים, גרעין של 'דרור' מרומניה, גרעין מצפון אפריקה, וקבוצה שעברה מקיבוץ מעגן בעקבות הפילוג ב'קיבוץ המאוחד'.
לפני הקמת המדינה היה במקום בסיס אימונים של ה'הגנה'. שניים מחברי הקיבוץ, אריה אורני (פיכמן) ודב הררי (ברגר), נמנו עם צנחני
הישוב ונספו באסון מעגן. בשנת 1945 שימש הקיבוץ כבסיס יציאה של הפלמ"ח למבצע שיחרור המעפילים ממחנה עתלית. חלק מהמעפילים הובאו לבית אורן לאחר הפעולה.
בשנת 1987 עבר הקיבוץ משבר עמוק וכמחצית מהחברים עזבו בשל המצב הכלכלי הקשה. בעקבות המשבר החל תהליך הבראה ובוצעו שינויים באורחות החיים. הקיבוץ החל להשתקם ולקלוט חברים חדשים ובשנת 1995 היה לקיבוץ הראשון שעבר הפרטה. ב-2 בדצמבר 2010 פרצה שריפה גדולה בכרמל אשר התפשטה לשטחי בית אורן. תושבי הקיבוץ פונו, לקיבוץ נגרם נזק רב וחלק מהבתים בשכונה הדרומית נשרפו.
חברי הקיבוץ מתפרנסים מתיירות(בית הארחה), חקלאות (בננות, גידולי שדה, לול פיטום, מלון) ותעשיה (מפעל למוצרי הלחמה).
במקום 'היכל כרמל', אתר הנצחה לצנחנים שנספו במלחמת העולם השניה וכן גם פסל של חנה אורלוף, 'הציפור הפצועה', לזכר הצנחנים מבית אורן ויגור.
