|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מאגר מידע מפולח למדור הגנה וביטחון
|
|
|
תנועות אלה, שמשכו אחריהן גם תנועות 'לא פועליות', כדוגמת הצופים ובני עקיבא, היוו מאגר אנושי חשוב בעת המאבק נגד הבריטים ובכל משימה יישובית נחוצה. שתי דוגמאות: בעת ההפגנות נגד 'הספר הלבן' בשלהי שנות ה-30 ובשנות ה-40, אפשר היה לסמוך על התנועות שהן יגייסו אלפים מחבריהן הבוגרים, כדי להשתתף בעצרות ובהפגנות; במקרה ספציפי יותר, מסע הנוער העובד לתל-חי בשנת 1946, הופנה כולו למאבק שיזמה ה'הגנה' כנגד הורדת נקודת היישוב ביריה, ליד צפת, על-ידי הבריטים. הקמת היאחזויות הפלמ"ח ויישובי-ספר נוספים הוטלה אף היא, במידה רבה, על בוגרי תנועות הנוער החלוציות והיה בכך נדבך נוסף בפעילותן. לכך יש להוסיף את נושא המסעות. עריכת מסעות ברחבי הארץ, לרבות באזורים שנאסרו לביקור ולשהייה על-ידי הבריטים, היו מנשמת-אפה של תנועת הנוער הארצישראלית. מאות מחברי התנועות עלו מדי שנה למצדה, ואף הרחיקו עד הנגב הדרומי ואילת – אזורים שכמעט לא ראו מבקר או מטייל יהודי בימים ההם. למסעות האלה, שתואמו עם הפלמ"ח וה'הגנה' היה ערך ביטחוני מובהק.
והייתה כמובן נקודת ההשקה עם הפלמ"ח. מסגרת זו של ה'הגנה' החלה להתפתח וקיבלה את אופיה הידוע רק משעה שנחתם הסכם בינה לבין תנועות הנוער החלוציות. לפי הסכם זה הופנו כל בוגרי התנועות לפלמ"ח, לרבות הבנות, במתכונת של 'הכשרות מגוייסות'. הכשרות אלה הוציאו חלק מחבריהן להדרכה בתנועות, ובצורה כזו הוכן דור העתיד לפלמ"ח.
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| הדפסת דף זה || שליחת דף זה || חזרה לדף הבית || חזרה לשער המדור || חזרה לדף קודם || חזרה לראש הדף |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
