הסתדרות העובדים הלאומיתׁ(הע"ל) נוסדה בשנת 1934 בירושלים במטרה לאגד בתוכה את ציבור העובדים השייך למחנה הרביזיוניסטי. הארגון, שנועד לשמש כמשקל נגד להסתדרות הכללית, שלל את הרעיונות המרקסיסטיים ואת החגים והסמלים (האחד במאי, הדגל האדום, האינטרנציונל הסוציאליסטי וכו') המאפיינים את ההסתדרות הכללית. עקרונותיה של הסתדרות העובדים הלאומית הם: חופש התאגדות מקצועית והקמת איגודים מקצועיים ארציים, הקמת מוסד ממלכתי לבוררות לאומית חובה בסכסוכי עבודה, הפרדה מוחלטת בין פונקציות של מתן עבודה וניהול איגוד המקצועי (כלומר, התנגדות לבעלות של ההסתדרות על מפעלים), הפיכת שירותים סוציאליים יסודיים לשירותים ממלכתיים. דגלה של הסתדרות העובדים הלאומית הוא בצבעי תכלת לבן. הימנונה הוא 'התקווה'. יום פטירתו של הרצל, כ' בתמוז, הוא יום השבתון שלה.
אחת לארבע שנים מתנהלות בחירות ארציות לוועידה של הסתדרות העובדים הלאומית. הוועידה מתכנסת ובוחרת במוסדות ארציים: מועצה, ועד פועל, ועדת ביקורת ובית דין עליון.
במהלך השנים הסתדרות העובדים הלאומית ניהלה פעילות ענפה בשטחים רבים והקימה מוסדות שונים: קופת חולים לאומית; קרנות ביטוח ופנסיה; קרן חוסר עבודה; מרכז להתיישבות; ליגה למען הע"ל בתפוצות; ליגה למען קופת חולים לאומית בחו"ל; 'נוער עובד ולומד לאומי' - תנועת נוער; 'סלע' - חברה לשיכון; 'דפנה' - חברה לבתי הבראה והחלמה; בתי ספר מקצועיים; קופת אשראי לחיסכון; קופת 'עמל' לעזרה הדדית; רשת של מעונות יום; קרנות מלגות ועוד. הע"ל עסקה גם בפעילות הסברתית בקרב החברים (במסגרתה פורסמו הירחון 'חזית העובד' ועלוני מידע בשפות שונות), פעילות תרבותית (הרצאות, הקרנות סרטים, טיולים וסיורים, קורסים שונים) ופעילות בקרב בני הנוער (במסגרת תנועת 'נוער עובד ולומד לאומי').
