באפריל 1920 החליטה המועצה העליונה של בעלות הברית שהתכנסה בסן-רמו באיטליה למסור לידי בריטניה את המנדט על ארץ ישראל, בתנאי שתהיה אחראית להגשמת הצהרת בלפור. בעקבות ההחלטה נערכה בחיפה בסוף 1920 ה'וועידה הפלשתינאית' בהשתתפות מנהיגי הציבור הערבי בארץ ישראל. משתתפי הוועידה דרשו הפסקת של העליה היהודית והקמת ממשל עצמי חלקי של תושבי הארץ. הוועידה בחרה גוף ייצוגי קבוע שיפעל להשגת מטרותיה, 'הוועד הפועל הערבי' . מוסא כאזם אל-חוסייני, לשעבר ראש עיריית ירושלים, נבחר לראש הוועד. אנשי הוועד ניסו להשפיע על המדיניות הבריטית ולשנותה לטובת הציבור הערבי באמצעות פגישות עם נציגים של ממשלת המנדט והממשלה הבריטית, עריכת ועידות ארציות ושיגור משלחות לניהול משא ומתן ותעמולה לאנגליה, לחבר הלאומים ולארצות שונות. בשל סכסוכים פנימיים בציבור הערבי וקשיים כספיים, פעילות הוועד היתה מועטת ברוב שנות העשרים. הוועד התפרק בשנת 1934, שנת פטירתו של אל-חוסייני.
