'חברת העזרה ליהודי גרמניה' (בגרמנית: Hilfsverein der deutschen juden, ובקיצור - 'עזרה'), נוסדה בשנת 1901 בברלין על ידי ד"ר פאול נתן במטרה לסייע ליהודים במצוקה ולהפיץ את התרבות הגרמנית בקרב היהודים. האגודה הגישה עזרה חומרית ליהודי מזרח אירופה וסייעה להגירתם לארצות הברית. אחרי הפוגרום בקישינב סייעה האגוד ליהודי רוסיה ותמכה בפעילות ההגנה העצמית היהודית.

במקביל לעזרה החומרית פעלה 'עזרה' לשיפור מצבם הכלכלי והחברתי של היהודים במזרח אירופה ובארצות הבלקן באמצעות הקמת בתי ספר מודרניים, שנועדו לספק הכשרה מקצועית ולהרחיב את אפשרויות התעסוקה של הצעירים. בהמשך הורחבה הפעילות לארץ ישראל ולסוריה. באמצעות מערכת החינוך שלה ניסתה 'עזרה' להפיץ את התרבות הגרמנית כמשקל נגד לפעילות חברת כי"ח (אליאנס) הצרפתית.

'עזרה' הקימה בארץ ישראל מערכת חינוך ענפה שכללה גני ילדים, בתי ספר ובתי מדרש למורים. לשון ההוראה במוסדותיה היתה עברית ורק בכיתות הגבוהות ניתנו חלק מהשיעורים בגרמנית. הפעילות של 'עזרה' תרמה לקידום החינוך העברי בזכות הפעלת שיטות לימוד חדשות, ציוד חדיש וספרי עזר ומדע מגרמניה, וכן גם רעיונות מתקדמים מהחינוך העולמי. בניגוד לפעילות בקרב יהודי רוסיה, שהתבססה על סיוע להגירה, השתדלה החברה למנוע הגירה מארץ ישראל וראתה בהוראת העברית אמצעי יעיל להשרשת הדור הצעיר במולדתו. החברה סייעה, בין השאר להקמת שכונות עובדים ליד רחובות וכפר סבא וסייעה לעליית יהודי תימן בתקופת העליה השניה.

בשנת 1907 החליט פאול נתן להקים בחיפה את הטכניון כבית ספר גבוה לטכנולוגיה ובסמוך לו את בית הספר הריאלי. בשנת 1913, כאשר כמעט הושלמו המבנים של מוסדות אלו, פרץ סכסוך קשה בין הנהלת 'עזרה' לבין המוסדות הציוניים בשל תוכניתה של האגודה להנהיג את הגרמנית כשפת ההוראה בטכניון ובבית הספר הריאלי. החשש מפני פגיעה בחינוך העברי גרם לגל של מחאה שהציף את כל הארץ. התפתח מאבק ציבורי נרחב בנושא לשון ההוראה במוסדות החינוך בארץ ישראל, הידוע בכינויו 'מלחמת השפות'. בארץ ישראל גברה העוינות כלפי 'עזרה', והאגודה התקשתה לגייס כספים להשלמת הבניה. בפברואר 1914 נכנעה 'עזרה' והודיעה שלשון ההוראה בטכניון תהיה עברית. זמן קצר לאחר קבלת ההחלטה פרצה מלחמת העולם הראשונה.

בתקופת מלחמת העולם ראשונה תמכה החברה ביהודי מזרח אירופה בארצות שהיו נתונות תחת כיבוש גרמני-אוסטרי. בתקופה זאת הוכרז הטכניון כפושט רגל בשל חובות כבדים. חברת 'עזרה' רכשה את הבעלות המלאה עליו, אך לא זכתה להפעילו. בתום המלחמה והנצחון על גרמניה היתה חברת 'עזרה' במצב כלכלי קשה ונאלצה למכור את הטכניון להסתדרות הציונית. לאחר המלחמה הקימו המשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית והסתדרות המורים את מחלקת החינוך. מרבית בתי הספר הציוניים וכן בתי הספר של אגודת 'עזרה' עברו לרשותה של מחלקה זאת.

בשנים 1941-1933 סייעה 'עזרה' להגירת עשרות אלפי יהודים מגרמניה הנאצית ומארצות אירופה נוספות. בשנת 1939 נסגרה האגודה רשמית, אם כי המשיכה לפעול עד שנת 1941.