בשנת 1926 התארגנה ברחובות 'חבורת הדרום', קבוצה של פועלים חקלאיים שעלו מרוסיה, מפולין ומרומניה ועבדו בפרדסי המושבה. בשנת 1927 הם הקימו ארגון אינטנסיבי להתישבות חקלאית שמנה שלושים משפחות במטרה להקים מושב עובדים. בשנת 1928 החלה רכישת  קרקעות עבור המושב. בשנת 1929 נקדחה באר ראשונה. בשנת 1931 ניתן אישור לעליה על הקרקע במסגרת 'התיישבות האלף' ונחרשו האדמות. בשנת 1932 ניטעו הפרדסים, נבנו הבתים והוגרלו החלקות. ב-22 באוקטובר 1932 עלו שלושים המשפחות על הקרקע. הוחלט לקרוא למושב 'כפר ביל"ו' מאחר והוקם במלאת יובל לעליית הביל"ויים לארץ ישראל. בשנים 1934-1933 הצטרפו למושב עשרים משפחות נוספות. באותה תקופה עבדו הגברים מחוץ למושב ואילו הנשים טיפלו במשק החקלאי. ענפי המשק העיקריים היו: לול, רפת ופרדס. בשנת 1934 נבנה הבית הציבורי שבו שכנו גן ילדים, המזכירות וחדר הנשק. בשנת 1936 חוברו הבתים לרשת החשמל. בשנת 1946 נבנה בית התרבות, 'בית דב' על שם דב פולישוק. בשנת 1948 נסלל כביש למושב.

בשנת 1949 נוספו למושב קרקעות והושלמו חלקות החברים. בשנת 1950 נבנתה הרחבה והצטרפו חמישים משפחות נוספות, רובן של ניצולי שואה. תושבי ההרחבה הצטרפו לאגודה החקלאית והתפרנסו מענפי הרפת, לול, פרדס, ירקות ופרחים. בשנת 1995 נבנה שיכון הבנים הכולל 107 יחידות דיור. בשנת 2004 הוקם ועד מקומי לכל הישוב (102 יחידות חקלאיות המאוגדות באגודה החקלאית ו-107 יחידות דיור בשיכון הבנים). כיום ענפי החקלאות העיקריים במושב הם: כוורנות, פרחים, מטעי פיטאיה ופסיפלורה, הדרים, ירקות, יעור משקי.