מייסדי הקבוצה הם חברי גרעין 'אבוקה' שהוקם על ידי בוגרי תנועת 'גורדוניה' מרומניה. חברי הקבוצה קיבלו הכשרה בפרדס חנה בשנים 1941-1934. ערב העלייה על הקרקע בעמק בית שאן עברה הקבוצה משבר קשה. כ-40% מהחברים עזבו אותה מכיוון שלא רצו להתיישב במקום המיועד. מרביתם נשארו לגור בפרדס חנה. ב-11 ביולי 1941 עלתה הקבוצה על הקרקע. המתישבים גרו בחאן ערבי ישן שהיה במקום ובחושות מאולתרות. לרשותם הועמדו אלפיים דונם שהוכשרו לגידולי פלחה, ירקות ומטעים. שני נחלים סמוכים סיפקו מים. בסוף שנת 1941 הצטרפה לקיבוץ כהשלמה קבוצת 'שדמות' של בוגרי 'גורדוניה' מאוסטריה ומפולין ששהתה בהרצליה. הצטרפותם הכניסה רוח חדשה לחיי החברה. המשק החקלאי התרחב, הוקמו מגדל מים, בתי מלאכה וחדר אוכל. אולם, עם הזמן החלו עימותים בין שני הגרעינים על נושאי סידור העבודה והזכות לקבלת דירות קבע. למרות שהמצב הכלכלי היה טוב יחסית, המצב החברתי היה רעוע. מחלת הקדחת, החום בעמק בית שאן והמצב הבטחוני באזור הקשו גם הם על המתישבים. בסוף שנת 1945 עזבה את המקום קבוצה גדולה של חברים, רובם מהמייסדים. בשנים 1948-1946 פרשו עשרות חברים נוספים, רובם מאנשי 'שדמות', ובשנת 1949 התפרקה הקבוצה. תנועת 'חבר הקבוצות' שלחה למקום גרעינים זמניים, וסיפקה הדרכה חברתית, בתקווה למצוא קבוצה שתתיישב במקום באופן קבוע. בשנת 1952 נותרו במקום כ-20 חברים שהחליטו לעבור לישובים אחרים. האדמות נמסרו לעיבוד למשקי הסביבה. במבנים הנטושים של אבוקה הוקמה חווה חקלאית של 'יצור ופיתוח'.
.