בשנת 1931 הקימו 30 משפחות פועלים בהרצליה את 'ארגון פועלי הרצליה', שנרשם להתיישבות במסגרת תוכנית 'התיישבות האלף'. בשנת 1934 אותר עבורם שטח בן 400 דונם באדמות שרכש יהושע חנקין מהכפר הערבי אל- חרם. בתחילת 1935 החלה בניית בתי המגורים על גבעת אל-מונטר. בפברואר 1936 עלו המשפחות על הקרקע. כעבור כחדשיים פרצו מאורעות 1939-1936, ורשפון, שבאותם ימים היתה יישוב מבודד מוקף אוכלוסיה ערבית עוינת, הותקפה מידי יום. בשנת 1937 הצטרפו למושב 15 משפחות של עולי גרמניה. בשנת 1940 הצטרפו למושב חברי 'ארגון ארסוף', קבוצת פועלים מרעננה ומכפר הדר, שהיו אמורים להתיישב בארסוף.

אנשי המושב היו חברים ב'הגנה' וסייעו בהורדת מעפילים לחוף, בהסתרתם ובהעברתם לפנים הארץ. בנובמבר 1945 נתפסה בחוף אניית המעפילים 'ברל כצנלנסון'. כנקמה פוצץ הפלמ"ח את המכ"ם בבנין משטרת החופים בסידנא עלי. בעיקבות הפעולה כיתרו צנחנים בריטיים את רשפון ושפיים חיפשו מעפילים וחמרי נפץ. המצור נמשך 36 שעות. בשנת 1947 נקלטה ברשפון קבוצה של ילדים ניצולי שואה מרומניה.

במלחמת העצמאות ובשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה היה מושב רשפון יעד לפעולות טרור וגניבות מצד פלסטינים תושבי האזור לשעבר, שעברו לאזור קלקיליה. בשנת 1949, כדי לסייע בשמירה על היישוב נקלטו 34 משפחות נוספות של עולים חדשים רובם מיוגוסלביה ומהונגריה. בשנת 1951 הוקמה במקום מעברה קטנה בה שוכנו 20 משפחות עולים מרומניה. כעבור מספר שנים נקלטו משפחות אלו במקומות שונים והמעברה פורקה.