אדמות שרונה נרכשו בשנת 1913 על ידי חברת 'אחוזה שיקגו' של יהודים מארה"ב שביקשו להקים במקום מושבה עבור חברי האגודה. בשנת 1914 הוקמה במקום חוות פועלים. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה נפסק הסיוע הכספי של חברת 'אחוזה', החווה שקעה בחובות והפועלים נאלצו לעזוב.
המקום יושב מחדש כמושב עובדים על ידי עולים מפולין חברי 'ארגון א"ד גורדון' של תנועת המושבים. ב-16 בנובמבר 1938 עלה המושב על הקרקע כיישוב 'חומה ומגדל'. המתיישבים ניצלו את שרידי הבתים והחומה מנסיון ההתיישבות הקודם להקמת היישוב החדש. בשנים הראשונות סבלו המתיישבים מסכסוכים קשים עם הפלאחים הערבים שעיבדו את האדמות בעבר, ומקשיים בהשגת מים.
המושב נקרא על שם יישוב קדום, ששמו השתמר בח'רבת סרונה הסמוכה.
