נולד בליטא בשנת 1909, למד באקדמיה לאמנות של קובנו. בשנת 1927 הצטרף ל'שומר הצעיר' ולאחר כשנתיים עלה לארץ. התיישב בקיבוץ הליטאי בבנימינה. בשנת 1931 השתכן בקיבוץ בית זרע שם לימד ציור. עבר לתל-אביב בשנת 1932 ובמשך שנתיים פעל בסטודיו של הצייר יוסף זריצקי. חבר באגודת הציירים והפסלים משנת 1934, פעיל בתערוכות אמני ישראל בארץ ובחו"ל.

בין השנים 1936-1935 למד ב'גראנד-שומיאר' שבפריז. חבר בארגון ה'הגנה' בשנים 1943-1938. הצטרף לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. פעיל בקרב הנוער היהודי באירן ועירק מטעם הסוכנות היהודית. בשנים 1952-1947 לימד בבתי ספר בתל-אביב. ממייסדי קבוצת האמנים העבריים 'אופקים חדשים' שהוקמה בשנת 1948 בעקבות הדחת הצייר יוסף זריצקי מ'אגודת הציירים'. שימש כמזכיר הקבוצה וחבר בוועד שלה. סגנונו, שהיה השליט בקבוצה והונחה על ידי זריצקי, נקרא 'המופשט הלירי', ומתאפיין בחספוס וראשוניות. זכה בפרס מונקו בשנת 1966 ובפרס דיזנגוף בשנת 1968. ב-1985 זכה לתואר כבוד מטעם אגודת האמנים בפרנקפורט. ב-1986 זכה לתואר נשיא כבוד של אגודת הציירים והפסלים בישראל. נפטר ב-1986.