Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

קרן מייסדים

קרן מייסדים ע"ש י. אפטר, י. בראלי, ש. גורן, א. זברסקי, י. חורין, ר. שנקר (ע"ר) עמותה שנוסדה בסוף שנות ה80 של המאה ה20 כתוצאה מאיחודן של מספר עמותות שהוקמו בשנות ה60 וה70 ביזמתו של אברהם זברסקי, מנכ"ל בנק הפועלים דאז, כדי להנציח את זכרם של כמה ממיסדי משק העובדים, כולם אנשי העליה השלישית. הקרן נשאה את שם האישים שלזכרם הוקמו העמותות המתאחדות וכן נוסף אליהם שמו של זברסקי, שהלך בנתיים לעולמו.

הקרן נשאה את שמם של:

יעקב אפטר, 1894-1969, עלה ארצה ב1913 והיה פעיל ב"הפועל הצעיר". חבר הועד הפועל והמזכירות של הסתדרות הועבדים עד 1930, ממיסדי המשביר המרכזי ומנהלו עד סוף ימיו. חבר במרכז החקלאי ובמוסדות מרכזיים של מפא"י וכן בועד המרכזי של האינטרנציונל הקואופרטיבי.

יצחק בראלי (קודם: אייזיק ברודני) 1887-1956, מנהל בנק הפועלים 1928-1956, ממיסדי תנועת צעירי ציון (מפלגת צ"ס) ברוסיה ובליטא, למד בקולג' האמריקאי בבירות ובאוניברסיטת ברן, ניהל בנק יהודי "עממי" בחרקוב (1917-19) ואת הבנק היהודי המרכזי בקובנה (1921-26). הצטרף לאחדות העבודה. היה ממנהלי המשביר (1926-28) מלא תפקידים ציבוריים רבים. בינהם, דירקטור באפ"ק, הסנה, ניר וביצור.

שרגא גורן (קודם גורוחובסקי), 1897-1972, עלה מאוקראיינה ב1921. בשנות ה20 היה ממנהלי "המשרד וסולל בונה (א'). ממיסדי מרכז הקואופרציה (1929) ומנהלו עד 1962. במנהלת העם, טרם הקמת המדינה, היה אחראי על אספקת הדלק וחלוקתו. היה חבר שנים רבות בדירקטוריונים של בנק הפועלים וחברת דלק. אברהם זברסקי, 1897-1981, פעיל ציוני ברוסיה ובליטא (משנת 1920) בה עמד בראש מרכז של רשת בנקים יהודיים "עממיים". עלה ב1924 הצטרף לאחה"ע. חבר עירית ת"א 1925-1950 ובהנהלתה. בשנת 1925 הקים את קופת המלווה והחסכון הראשונה, בתל אביב ומשנת 1936 היה מראשי רשת קופות המלווה של העובדים. מנהל בנק הפועלים 1949-1968. היה מקימי הרבעון לכלכלה.

אברהם זברסקי, 1897-1981, מנהל בנק הפועלים 1949-1968. פעיל ציוני ברוסיה ובליטא (משנת 1920), בה עמד בראש מרכז של רשת בנשקים יהודים "עממיים". עלה ארצה ב1924 והצטרף לאחדות העבודה. חבר במועצת עירית תל אביב 1925-1950 ובהנהלתה. בשנת 1925 הקים את קופת המלווה והחסכון הראשונה בתל אביב, ומשנת 1936 היה מראשי רשת קופות המלווה של העובדים (קואופרציה בנקאית). היה ממנהלי חברת שיכון עובדים וממיסדי הרבעון לכלכלה.

יהודה חורין, 1895- ,עלה ארצה ב1922 לאחר פעילות במשרד החלוץ בוינה. הצטרף לגן שמואל, פעיל באחדות העבודה. ב1924 נבחר לועד המושבה חדרה וב1926 למרכז החקלאי. ב1927 הקים את יכין, המוסד הקבלני לחקלאות שנועד לכיבוש העבודה במושבות. ב1945 הוקמה במקביל חקל, והוא נהל את יכין-חקל במשך שנים רבות. ב1947-49 נהל את מחלקת ההתישבות של הסוכנות. חבר במוסדות משקיים של ההסתדרות כמו הסנה, ביצור, צים וכו'. היה ממקימי הרבעון לכלכלה. היה יו"ר הועדה המייעצת של בנק ישראל.

ראובן שנקר, 1896-1965, עלה ב1920 כחלוץ. ממייסדי גדוד העבודה והסתדרות העובדים, חבר מרכז קופת חולים. פעיל בקואופרציה לסוגיה. מ1931 עבד בבנק הפועלים, מ1936 ניהל את קופת מלווה של העובדים בת"א. מ1950 חבר ההנהלה והדירקטוריון של בנק הפועלים.

בהנהלת הקרן שרתו לאורך השנים משה אולניק, לשעבר מזכיר חבה"ע ומשנה למנכ"ל בנק הפועלים, שכהן כיו"ר הקרן, ד"ר מקס רייס, נשיא הטכניון לשעבר, אבשלום אפטר, בן רבינוביץ, מנכ"ל חבה"ע לשעבר, שמעון אביזמר, לשעבר מנהל המחלקה להשכלה גבוהה בהסתדרות, פרופ' יצחק גרינברג, יורם ויסברם, מזכיר בנק הפועלים. בכל שנותיה של הקרן סייע בידה בנק הפועלים. באמצעות מזכירות הבנק, העמיד הבנק לרשות הקרן (ללא תמורה) את כל שרותי הניהול והבקרה להם נזקקה.

הקרן הקדישה את כספיה בעיקר לסיוע למימון מחקרים ופרסום ספרים הנוגעים לתולדות תנועת העבודה בכלל ומשק העובדים בפרט. בין השאר סייעה הקרן לפרופ' אלקנה מרגלית, לפרופ' מנחם רוזנר, לפרופ' זאב צחור, לפרופי יוסף גורני, לפרופ' אליעזר בן-רפאל, לד"ר מאיר חזן, לד"ר שמואל צבאג ולרבים נוספים. כן סייעה הקרן למכון לחקר הציונות, למכון בן-גוריון לחקר ישראל, ליד יצחק בן-צבי ולמכון לחקר כח המגן ע"ש ישראל גלילי, ולהוצאות הספרים: עם עובד, הקיבוץ המאוחד ומוסד ביאליק.

בשנת 2004 החליטה הקרן להקדיש את יתרת כספיה להקמת אתר אינטרנט שיהיה מוקדש לתנועת העבודה ההיסטורית. בחלק מהשנים סייעו בידה במימון הקמת האתר קרן ברל כצנלסון וקרן יוציס. בשנת 2013, לקראת כלות המקורות שעמדו לרשות הקרן, הועבר אתר תנועת העבודה לאחריות מכללת בית ברל, והקרן שסיימה את שליחותה, פורקה.