Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

קולקטיביות רעיונית

תפיסה רעיונית-חברתית שאפיינה את תנועת 'הקיבוץ הארצי' החל משנות ה-20. התבטאה בחתירה לאחדות רעיונית בכל תחומי החיים, בהתאם להחלטות שהתקבלו בדרכים דמוקרטיות. בשנות ה-60 החלה הקולקטיביות הרעיונית להחלש בהדרגה, עד שנעלמה לחלוטין.

מושג מרכזי באידיאולוגיה של 'הקיבוץ הארצי' ו'השומר הצעיר'. משמעותו היא חתירה מתמדת לגיבוש אחדות רעיונית בכל תחומי החיים - חברה, משק, חינוך, תרבות וכן בפעילות הציבורית. התנועה מקיימת משטר של בירורים רעיוניים המסתיימים בהכרעות, אשר מחייבות את הקיבוצים החברים. אחרי שהתקבלה הכרעה, אין לחלוק עליה ולהתארגן נגדה הן בתוך התנועה והן מחוצה לה. 'הקולקטיביות הרעיונית' התבטאה לא רק בתחום הרעיוני-תרבותי והפוליטי, אלא היתה חלק אינטגרלי מהשיתוף הקיבוצי הכללי בתחומי הכלכלה, הערבות ההדדית, החינוך והתרבות. הלכידות הרעיונית נתפסה כגורם מרכזי ליציבות של היחידות הקיבוציות האוטונומיות ולחוסנה של התנועה הארצית.

הקולקטיביות הרעיונית צמחה בקיבוצי 'השומר הצעיר' בעקבות הגיבוש החברתי החזק שאיפיין אותם בתחילתם והפך כל קיבוץ ליחידה הומוגנית בתחומים רבים. עקרון הקולקטיביות הרעיונית התקבל בוועידה העולמית השניה של 'השומר הצעיר' בשנת 1927. הקולקטיביות התחזקה בשנות ה-30 וה-40 עם התחזקות הנטיה ב'קיבוץ הארצי' ו'השומר הצעיר' לעבר הקומוניזם. המחשבה הרעיונית של התנועה התבססה על התורה המרקסיסטית. אולם, להבדיל מהגישה הקומוניסטית, שבה שליט יחיד או קבוצה מצומצמת כופים את דעתם על הכלל, עמדותיו של 'הקיבוץ הארצי' נקבעו בדרכים דמוקרטיות, לאחר בירורים רבים ומפורטים והכרעה פנימית. לאחר שקיבלה התנועה עמדה רישמית, לעיתים התיחס הרוב בחוסר סובלנות כלפי המיעוט שהמשיך להחזיק בעמדתו. במקרים מסוימים הוא אף נרדף והוצא מהתנועה. בשנות ה-60, עם החלשות האוריינטציה של התנועה לברית המועצות, התמתנה הקולקטיביות הרעיונית וגברה הפתיחות כלפי הבעת דיעות שונות ואף הזדהות עם תנועות פוליטיות אחרות.