Bookmark and Share

הנכם נמצאים בראש האתר.
▲ לפילוח מאגר המידע, פרקים וביבליוגרפיה - הקליקו על אחד המדורים בסרגל העליון.
► הקלקה על הסיווגים מימין תפנה למידע מפולח לפי מדור


 כאן על פני אדמה
'כאן על פני אדמה' רוח התקופה

 

ביבליוגרפיה למדור זה:

User Login

ראש האתר מושגים

קיבוץ עין חרוד

התנועה הקיבוצית הארצית הראשונה. בשנת 1923, לאחר פרישתו מ'גדוד העבודה', התפתח עין חרוד לתנועה ארצית בשם 'קיבוץ עין חרוד' אשר כללה פלוגות עבודה וקיבוצים נוספים. התנועה דגלה בקיבוץ פתוח, גדול וגדל, העוסק בחקלאות, בתעשיה, בעבודות ציבוריות ובמשימות לאומיות. בשנת 1927 הקים 'קיבוץ עין חרוד' יחד עם קיבוצי 'החלוץ' את תנועת 'הקיבוץ המאוחד'.
תאריך: 1924

בספטמבר 1921 הקימה פלוגה של 'גדוד העבודה' מחנה בשם 'עין חרוד' בסמוך למעיין חרוד בגוש נוריס. בדצמבר 1921 הקימה פלוגה נוספת בסמוך את תל יוסף. שני המחנות שמנו כ-300 איש היוו יחידה כלכלית אחת שנועדה להגשים את רעיון 'הקבוצה הגדולה' של שלמה לביא (לבקוביץ') - משק שיתופי גדול שימנה אלפי חברים, שיעסקו בחקלאות, במלאכה ובתעשייה. הקבוצה תספק לעצמה את צרכיה ותחלוש על שטח גדול.

בשנת 1923 התפלג המשק המשותף בשל חילוקי דיעות בנוגע לניהול קופה משותפת עם 'גדוד העבודה'. הפלג הקטן יותר, שדרש אוטונומיה כלכלית למשק, פרש מ'גדוד העבודה', התרכז בעין חרוד והקים משק עצמאי. כעבור חודשים אחדים הצטרפה לעין חרוד 'חבורת העמק', קבוצה של סוללי כבישים ועובדי עבודות ציבוריות. השילוב היה מוצלח ואיפשר לעין חרוד להתאושש מהפילוג מתל יוסף. עין חרוד נטלה על עצמה את התפקיד להמשיך בבניין הישוב הקיבוצי הקימה מתוכה פלוגות עבודה שהחלו למלא תפקידי כיבוש ארציים.

בשנת 1924 נערכה בעין חרוד הוועידה הרביעית של 'אחדות העבודה' אשר הכשירה את דעת הקהל בארץ לקראת הרחבתו של קיבוץ עין חרוד לקיבוץ ארצי. הארגון זה היווה למעשה את התנועה הקיבוצית הראשונה.

לארגון החדש היו מאפיינים אחדים השונים מאלו של 'גדוד העבודה': א. הארגון שאף להקים ישובי קבע ולא מחנות ארעיים. ב. ישובי הקבע החדשים נועדו לשלב עבודה מסוגים שונים - חקלאית, תעשיתית, רוחנית - וגם עבודות חוץ; הישובים נועדו להיות בתהליך של התרחבות מתמדת; הישובים נועדו לענות על כל צרכי המתיישבים. ג. לכל ישוב היתה אוטונומיה כספית ללא קופה ארצית משותפת. ד. חברי כל ישוב השתיכו בראש ובראשונה לתנועה והיו נתונים למרותה. התנועה יכולה היתה לגיס את חבריה למשימות ולשליחויות על פי הצורך. ה. התנועה הכירה בריבונות ההסתדרות בנוגע להחלטות מהותיות בנושאי משק, חברה, הגנה ועוד. התנועה פעלה ברוח הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי של 'אחדות העבודה', אך המשק היה פתוח לבעלי דעות שונות (בתחום הסתדרות העובדים).

בהנהגתו של יצחק טבנקין היתה עין חרוד למרכזה של תנועה קיבוצית ארצית שנקראה 'קיבוץ עין חרוד'. לתנועה החדשה הצטרפו פלוגות עבודה ויישובים אחדים (גשר, יגור, גבעת השלושה ואיילת השחר). בשנת 1927 הקים 'קיבוץ עין חרוד' עם קיבוצים של יוצאי 'החלוץ' את 'הקיבוץ המאוחד'. עין חרוד היתה למרכזה של התנועה החדשה ולמקום מושבם של מוסדות התנועה.